בג"צ 2683/92

תקציר

פסק הדין מתייחס לשלוש תכניות חלקיות להקמת עיר חדשה באזור מודיעין, שאושרו בהליך מקוצר מכוח חוק סדרי דין ובנייה (הוראת שעה), התש"ן-1990. העותרים, קהילות מקומיות וארגונים סביבתיים, התנגדו לתוכניות, ובראשן תכנית 5, שלטענתם תהרוס אתר היסטורי ונופי. הטענה המרכזית הייתה כי אין בכוונת החוק לאשר תכניות להקמת עיר, וכי גם אם הייתה סמכות פורמלית, ההחלטה אינה סבירה. המשיבים, לרבות ועדות התכנון ושרי הפנים והבנייה, טענו כי טענת חוסר הסמכות מופרכת וכי ההחלטה להקים עיר בהליך מקוצר בשל צרכי דיור דחופים היא סבירה. השופטת דורנר קבעה כי חוק סדרי דין ובנייה (הוראת שעה) אינו חל על הקמת עיר, דבר המחייב מטבעו תכנון ארוך טווח, וכי לוועדה לבנייה למגורים אין סמכות לאשר את התכניות. למרות שמימוש התוכניות כבר החל, קבעה השופטת דורנר כי יש לבטל את אישורה של תמ"א 5 בשל פגמים חמורים בתהליך קבלת ההחלטות, שיש להניח כי היו נמנעים אילו היה מתבצע ההליך הרגיל. השופט גולדברג קבע כי לוועדה סמכות לאשר את התכניות, אך הסכים לבטל את אישורה של תכנית 5 בשל אי הפעלת שיקול דעתה כראוי באשר לגודל השטח המוקצה לשטח ציבורי פתוח. השופט טל הסכים עם דעתו של השופט גולדברג. בית המשפט החליט להוציא צו סופי המבטל את אישורה של תכנית 5, ואילו תכניות 4א ו-4ב' יישארו מאושרות. המשיבים חויבו לשלם לעותרים הוצאות בסך של 15,000 ₪.