ת"פ 4209/09

תקציר

הנאשם הורשע בעבירה של נטישה לאחר חבלה והודה בעובדות כתב האישום. מהעובדות עולה כי הנאשם נסע עם שני חברים בתל אביב ופגע בקורקינט, ברוכבו ובתמרורים. הרוכב נפצע באורח קשה. הנאשם וחבריו השאירו את הרוכב הפצוע על הכביש ללא עזרה ונמלטו מהמקום. הם גם סירבו לעזור לעובר אורח שהציע סיוע. הנאשם הסגיר עצמו למשטרה תשעה חודשים לאחר מכן. אין זו העבירה הראשונה של הנאשם; ברקורד שלו מופיעות מספר עבירות אלימות, רכוש ועבירות נוספות. השופט שקל את הודאתו של הנאשם באשמה, את נסיבות העבירה, את השפעת הקורבן ואת עברו הפלילי של הנאשם. השופט הכיר גם ברקע המשפחתי הקשה של הנאשם ובהבעת החרטה שלו. עם זאת, השופט שם בראש סדר העדיפויות את חומרת העבירה ואת הצורך בהרתעה ובתגמול. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר, כאשר חודש נוסף ריצה במקביל מעונשו הקודם. השופט גזר גם 10 חודשי מאסר על תנאי, ארבע שנות פסילה מהחזקת רישיון נהיגה ופיצוי של 6,000 שקל לנפגע. השופט סירב לאמץ את בקשת ההגנה לצו עבודות שירות ובחר במקום זאת בעונש מרתיע, בהתחשב בכוונת המחוקק מאחורי עבירת הנטישה.