ו"ע 18397-11-12

תקציר

הערעור במקרה זה נסוב סביב מכירת קניון והאם התמורה המוסכמת כללה תשלום עבור המוניטין של הקניון. בית המשפט מגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור מאחר שהמערערים לא הוכיחו די הצורך כי התמורה הייתה כרוכה בתשלום עבור מוניטין. ראשית, באף אחד מההסכמים בין הצדדים לא מוזכר מוניטין או מכירתו, והמוניטין לא הוזכר בעסקאות הקשורות לרכישת הקניון. שנית, גם הדוחות שהגישו הצדדים אינם מצביעים על רכישת מוניטין כלשהו. כמו כן, לא הוצגה כל ראיה לפעילות התורמת ליצירת מוניטין, ולא ניתנה כל הסכמה למכירת מוניטין. גם טענת המערערים כי יש לייחס חלק מהתמורה למכירת מוניטין נדחית, שכן הקניון נמכר כיחידה אחת, ופיצול התמורה אינו מוצדק. שווי הקניון נקבע בכללותו, ללא הבחנה בין החלקות הבודדות עליהן הוא עומד. ההחלטה מתקבלת על יסוד ממצאים אלה, דוחה את הערעור ומורה למערערים לכסות את הוצאותיו ושכר טרחתו של המשיב, בסך של 25,000 ₪.