ע"א 413/62
פסק-דין עליון
תקציר
המקרה שלפנינו נסוב סביב פגיעה שנגרמה למערער, שהוא המנהל היחיד, ובעל המניות בחברה המשיבה. הפגיעה אירעה בעת שהמערער עבד בחברה, והפעיל מכונה שאינה מגודרת, דבר המהווה הפרה של חובתה החקוקה של החברה לפי סעיף 18(1) לפקודת המפעלים, תש"ו-1946. השופט קבע כי החברה אינה יכולה להשתמש במעטה ההתאגדות כהגנה, תוך שהוא מצטט את סלומון נ' סלומון ושות' בע"מ ואת לי נ' לי חקלאות אווירית בע"מ. עם זאת, השופט מצא את המערער אשם ברשלנות תורמת, הקצה לו 100% רשלנות ודחה את תביעתו לפיצויים. המערער טען, כי רשלנותו, אם גרמה לתאונה, הייתה צריכה להיות מיוחסת לו כאדם פרטי ולא כנציג החברה, ועל כן על החברה לתבוע ממנו תביעה שכנגד או לתבוע ממנו פיצויים. בית המשפט דחה טענה זו, תוך שהוא מצטט את Manwaring v. Billington and Mc. Math v. Rimmer Bros. (Liverpool), Ltd. כתקדימים, בקובעו כי המערערת, כאחראית על נהלי הבטיחות, התרשלה בכך שדאגה לכך שהמכונה לא תהיה מגודרת, ורשלנות זו תרמה לתאונה. בית המשפט הגיע למסקנה כי הגנת הרשלנות התורמת של המערערת כנגד אחריות החברה הייתה כדין, ולפיכך הערעור נדחה.
ע"א 413/62 יצחק רוזנצויג נ. מאפית רוזנצויג באבן-יהודה בע"מ, עליון (9.12.1962)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.