ת"א 2506/02

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים, תבע את הנתבעים לפיצויים. המחלוקת העיקרית הייתה בנוגע לנכות הנפשית של התובע בעקבות התאונה. בית המשפט מינה את פרופ' מוניץ כמומחה שקבע לתובע 70% נכות פסיכיאטרית. הנתבעים ביקשו מבית המשפט להתערב במסקנתו של המומחה או למנות מומחה אחר, דבר שבית המשפט דחה ומצא את חוות דעתו של פרופ' מוניץ סבירה. בית המשפט דחה גם את בקשת הנתבעים לנכות תשלומים מסוימים מסכום הפיצוי, שכן התובעת לא הייתה זכאית להם. באשר לנכות תפקודית, קבע בית המשפט שיעור של 75% לתובע. לצורך קביעת בסיס השכר של התובע בחר בית המשפט בשכר הממוצע במשק, שכן לא מצא מידע מספיק כדי להצדיק שכר גבוה או נמוך יותר. בית הדין חישב את פיצויי התובע בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, אובדן פנסיה, עזרה מצדדים שלישיים, הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות, הוצאות ניידות וכאב וסבל. סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 2,831,489 ₪, לאחר ניכוי תגמולי המל"ל והתשלומים התכופים שקיבל התובע. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.