בג"צ 7952/96
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מתיישב בהסכמה עם טענת המשיבים כי פג תוקפו של רישיון ישיבת הקבע של העותר. העותר, תושב ירושלים שבחר שלא להיות אזרח ישראלי, החזיק בתעודת זהות ישראלית ונהנה מישיבת קבע בישראל. עם זאת, העובדות מלמדות כי העותר חי בירדן למעלה מעשרים שנה, וביסס בה את חייו, לרבות עבודה, נישואין וגידול ילדים. ביקוריו המזדמנים אצל משפחתו בירושלים אינם משנים את העובדה שמקום מגוריו הקבוע הוא כיום בירדן. תעודת הזהות הישראלית, או "התעודה היוצאת", אינה מחסנת את העותר מפני פקיעת רישיון ישיבת הקבע שלו, מה גם שמקום מגוריו בפועל השתנה. השופטים מסכימים כי פג תוקפו של רישיון ישיבת הקבע של העותר וכי החלטת המשיבים הייתה מוצדקת. הם מדגישים כי ככל שהעותר ירצה לחזור ולהשתקע בירושלים בעתיד, הוא יוכל לבקש את חידוש רישיונו. עם זאת, נראה כי כוונתו הנוכחית של העותר היא להצטרף למשפחתו בירדן, מה שהופך את הבקשה לתעודת זהות חדשה למיותרת ובלתי מוצדקת. אשר על כן, העתירה נדחית.
חקיקה מקושרת
בג"צ 7952/96 פארס סלים פארס בוסתאני נ' שר הפנים, עליון (31.12.1996)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.