ת"א 49473-02-15

תקציר

החברה התובעת תבעה את הנתבע, שהיה בעבר אחד מבעלי השליטה בה, על כך שלא עמד בהתחייבויותיו על פי שני הסדרי נושים. ההסדר הראשון נחתם בשנת 2008 לאחר שהחברה הפכה לגוף ציבורי וגייסה מיליוני שקלים, שרובם בוזבזו לכאורה בשל ניהול כושל של הנתבע. ההסדר הסדיר את תנאי ההתקשרות של החברה עם הנתבע, לרבות חובו כלפי החברה, וקבע כי הוא יספק שירותי ייעוץ תמורת דמי ייעוץ. עוד נקבע כי מניות הנתבע ישמשו כבטוחה להשבת חובו. הסדר נושים שני נחתם בשנת 2011. על פי הסדר זה, הנתבע ובעל מניות נוסף יעבדו בחברה במשרה מלאה ויקדישו לה את כל זמנם ומרצם, תוך קבלת דמי ניהול בתמורה. עוד נקבע בהסדר כי חובו של הנתבע, לרבות הריבית, ייפרע עד סוף שנת 2015, ומניותיו ישועבדו להבטחת חוב זה. בנוסף, נקבע כי אם הנתבע יחדל לספק שירותי ניהול, יהיה עליו לפרוע את חובו לחברה בתוך שנה. ההסדר כלל גם סעיף הקובע כי אם הנתבע יטען לקיומם של יחסי עובד מעביד, החברה תהיה זכאית לקבל בחזרה 40% מדמי הניהול ששולמו לו. החברה טענה כי הנתבע הפר מספר התחייבויות על פי ההסדר השני: הוא לא עבד במשרה מלאה ולא הקדיש את מרצו לחברה, לא פרע את חובו ולא שילם את הריבית עליו, וביצע משיכות בלתי מורשות מהחברה. לטענת החברה, הפרות אלה אפשרו לה לדרוש את פירעון מלוא החוב, אותו בחר הנתבע שלא לשלם, ולכן לא ניתן למחוק את חובו כנגד מניותיו בחברה. עוד דרשה החברה להשיב 40% מדמי הניהול ששולמו לנתבעת, בטענה כי תביעתו לבית הדין לעבודה בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד מזכה אותה בכך. הנתבע טען כי החברה מעולם לא טענה בזמן אמת כי הפר את ההסדר, ולכן איבדה את הזכות לדרוש את פירעון החוב. הוא גם הכחיש את הטענות להפרה וטען כי טענות החברה הועלו בדיעבד ממניעים פסולים. בית המשפט בחן את השאלה האם הסדרי הנושים מחייבים את הנתבע והאם הפר את התחייבויותיו לפי ההסדר השני. בית המשפט פסק לטובת החברה בשני המקרים: ההסדר השני מחייב את הנתבע, והוא אכן הפר את התחייבויותיו על פיו. התנהלות החברה לא הצביעה על ויתור כלשהו על זכויותיה, והיא הייתה רשאית לדרוש את פירעון החוב. עם זאת, בית הדין דחה את תביעת החברה להשבת 40% מדמי הניהול ששולמו לנתבעת, שכן טענה זו צריכה להיות מוכרעת בבית הדין לעבודה, שם תביעת הנתבעת ליחסי עובד מעביד עדיין תלויה ועומדת. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת החברה והורה לנתבעת לשלם 2 מיליון שקל, סכום התביעה המופחת לצורכי שכר טרחה, וכן 50 אלף שקל הוצאות ושכר טרחת עורך דין.