בג"צ 308/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בעתירה נגד הוראת היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד מי שמכונה העותר. העותרת היא תושבת חוץ, אשר נטען כי שיבשה הליך גירושין בין בני זוג נשואים בכך ששכנעה את הבעל לסרב לתת גט לאשתו. בית המשפט מכיר בשיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות בענייני חקירות פליליות והעמדה לדין ובדרך כלל יימנע מלהתערב. במקרה זה קבע בית הדין הרבני כי העותרת היא המכשול העיקרי בפני הגירושין ולכן בית הדין לא יתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית, למרות טענות העותר לחפותו. חקירתו של העותר כבר התקיימה ובית המשפט סבור כי אין זה מוצדק לעצור את החקירה לגופה. זאת ועוד, הממצאים החמורים שהועלו נגד העותר, שאינו צד ישיר להליך הגירושין, מצדיקים את המשך החקירה הפלילית. השופטים מדגישים גם את נסיבותיו הקיצוניות של המקרה, ומציינים את חוצפתו של העותר ואת ניסיונו להלך אימים על בית המשפט. בנוסף, השופט דנציגר מדגיש את ההשפעה על חופש התנועה של העותר בשל איסור התנועה, אך מסכים כי במקרה זה ראוי להפעיל את סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה. העתירה נדחית, והעותר חויב בהוצאות בסך 20,000 ₪.