בש"פ 1269/22

תקציר

בתיק הערעור במ"א 32161-12-21 ערערו המערערים על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לעכבם עד תום ההליכים המשפטיים. נגד המערערים הוגש כתב אישום בגין חבלה בנסיבות מחמירות ועבירות נשק הקשורות לירי בקטין על רקע סכסוך משפחתי. בית המשפט הראשון קבע כי נשקפת מהמערערים סכנה ממשית, שהתבססה על ראיות רבות לרבות עדויות עדים, צילומי וידאו וזיהוי פלילי. למרות שההגנה הדגישה סתירות בעדויות, כגון סיפורו הבעייתי של עד בשם דוד יחיא ושאלות סביב האליבי, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין בכך כדי לערער את הראיות הכוללות. האירוע כלל תקיפה קשה במהלכה רדפו אחרי הקטין וירו בו מספר רב של פעמים, מה שהוביל לפציעות משמעותיות. המערערים זוהו בחלקם על ידי הקורבן ועדים נוספים. יתר על כן, מניעים הקשורים למעשי נקם קודמים ולהתנהגותם של המערערים לאחר האירוע, כגון תקשורת הקוראת לשתיקה, חיזקו את החשד. חרף גילם הצעיר של המערערים ועברם הפלילי הנקי, הגיע בית המשפט למסקנה כי נשקפת סכנה ממשית למעשיהם. משכך, עוצמת הראיות ואופי העבירה הצדיקו מעצר ללא אמצעים חלופיים, בהתחשב בשלום הציבור ובחומרת העבירה. הערעור נדחה, ואישר מחדש את חומרת האישומים ואת החזקת המשמורת הנדרשת.