ע"א 211/47

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בתביעת מזונות שהגישה אישה, אסתר סיידוף, נגד בעלה, משה חי סיידוף, בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בני הזוג נישאו לפני עשרים ושמונה שנים ונולדו להם שבעה ילדים. נישואיהם היו מתוחים, ואסתר עזבה את ירושלים, שם התגוררו, כדי להישאר עם המשפחה בתל אביב פעמים רבות. החלטת בית המשפט סובבת סביב שתי סוגיות עיקריות: מזונות ילדים ומזונות לאסתר. לגבי מזונות ילדים, בית המשפט מצווה על משה לשלם -. 21 לאאי מדי חודש לשלושת ילדיהם הקטינים עד הגיעם לגיל שש עשרה. סכום זה יחולק שווה בשווה בין הילדים. בית הדין גם פוסק כי משה אינו חייב לשלם מזונות לאסתר, שכן היא נחשבת למורדת על כך שעזבה את בית בעלה וסירבה לחזור, ללא הצדקה. השופט, השופט אסף, מספק מספר נימוקים להחלטה זו. ראשית, חובתו של אב לפרנס את ילדיו מעבר לגיל שש עשרה אינה מוחלטת ותלויה במצבו הכלכלי וביכולתם של הילדים לדאוג לעצמם. שנית, סכום מזונות הילדים סביר בהתחשב בהכנסות האב. שלישית, בית משפט אזרחי אינו יכול להכריז על אישה כמורדת, שכן הדבר מצוי בסמכותו של בית הדין הרבני. להכרזה כזו השלכות חמורות, לרבות זכותו של הבעל להתגרש ואובדן מזונות האישה, שאינן בתחום סמכותו של בית משפט אזרחי. עם זאת, בית הדין מדגיש כי גם ללא הצהרת מורדת רשמית, סירובה של אסתר לחזור לבית בעלה ללא סיבה מוצדקת פוטר את משה מתשלום מזונותיה. בנוסף, השופט מציין כי הבעל יכול לבקש את ליווי אשתו אם יעבור למקום מגורים, וסירובה יסווג אותה כמורדת. פסק הדין מתייחס בקצרה גם לשאלה האם לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בתיק, שכן בא כוחה של אסתר טען כי משה אינו חבר כנסת ישראל, תנאי מוקדם לסמכות זו. השופט מציין כי סוגיה זו לא הועלתה במהלך המשפט ונותרה בלתי פתורה, אך מסרב לפתוח את התיק מחדש בשל כך, מה גם שהמשפט התקדם תחת ההנחה שמשה אינו חבר. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ופסק דינו המקורי של בית המשפט המחוזי בתל אביב מתקבל. כל צד אחראי להוצאות המשפטיות שלו.