תו"ב 64831-11-18

תקציר

כתב אישום הוגש נגד שני נאשמים בגין שימוש בלתי מורשה ואסור במקרקעין במושב פטיש שבבעלות נאשם 1. במקרקעין נמצאו מספר מבנים, לרבות מקווה, מיכל סולר, מבנה מגורים וסככה, אשר שימשו את נאשם 2 ללא רשות מנאשם 1 או מהרשויות המתאימות. המבנים נבנו בחלקם על מקרקעיו הסמוכים של נאשם 1, דבר המהווה פלישה לרכושם. נאשם 1 הורשע בשימוש בלתי מורשה, ואילו נאשם 2 הורשע הן בשימוש בלתי מורשה והן בשימוש אסור. בקביעת העונש שקל בית המשפט את הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות, את מידת הפגיעה הגבוהה ואת מדיניות הענישה הרווחת. כן נבחנו הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, לרבות סוג הבנייה, היקפה ומשך השימוש, והביאו בחשבון את יכולתו הכלכלית של נאשם 2. בית המשפט הדגיש את המניע הכלכלי העומד מאחורי עבירות מסוג זה ואת הצורך בסנקציות כלכליות כדי להרתיע אותן. בהתחשב במכלול הנסיבות, קבע בית המשפט את טווח הענישה המתאים למאסר על תנאי או בפועל, קנס של 40,000 ₪ עד 400,000 ₪, כפל סכום אגרה ועונשים נלווים. בגזר דינו של נאשם 2 שקל בית המשפט נסיבות נוספות, לרבות נסיבות חייהן המורכבות, תרומתן של הציבור, חוסר האחריות והתנהלות הרשויות. היא לקחה בחשבון גם את הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ואת חוסר המאמץ של הנאשם לתקונן. בסופו של דבר גזר בית המשפט על נאשם 2 חודשיים מאסר על תנאי, קנס בסך 40,000 ₪ או 180 ימי מאסר, התחייבות בסך 80,000 ₪, כפל תשלום אגרה וצווי הריסה והפסקת שימוש במבנים. תשלומי הקנס והאגרה יבוצעו בתשלומים. בית המשפט הסמיך את הרשות האוכפת לבצע את הצווים במידה ונאשם 2 לא יציית וישתמש בכוח במידת הצורך, בסיוע המשטרה. עוד נקבע בפסק הדין כי על התובע להודיע ללשכת רישום המקרקעין או למינהל מקרקעי ישראל על פסק הדין כדי לרשום הערה על הצווים. לשני הנאשמים יש זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.