LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 41280-03-24

גזר דין שלום באר שבע

📋
מספר הליך41280-03-24
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך19 באפריל 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזבאר שבע
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. נביל אלעבייאת
👨‍⚖️
שופטיםיריב בן דוד

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **1. רקע ואישומים:** * **עובדות המקרה:** שלושת הנאשמים (1-3) הורשעו, על פי הודאתם, בעבירות של פריצה לבניין שאינו דירה וגניבה בצוותא (סעיף 407(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ביחד עם סעיף 29(א) לאותו חוק) וקשירת קשר לביצוע פשע (סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין). הנאשמים 1 ו-2 הורשעו בעבירות נוספות. * **פרטי העבירה:** הנאשמים תכננו וביצעו פריצה לבית עסק ("אולמי בלוודר"), גנבו כספת ובה תכולה, גנבו מכשיר DVR למניעת תיעוד, ושברו חלונות וויטרינות, תוך גרימת נזק משמעותי. הם נתפסו זמן קצר לאחר מכן, כשברשותם הכספת. * **ההיבט העובדתי-ראייתי:** ההרשעה התבססה על הודאת הנאשמים, מה שמדגיש את חשיבותה של הודאה במסגרת ההליך הפלילי. **2. תסקירי שירות המבחן:** * **תסקיר ראשון (08.05.25):** מציג את הנאשם (3) כאדם צעיר, ללא עבר פלילי, שפרש מלימודיו כדי לסייע למשפחתו. הנאשם מביע חרטה, מכיר באחריותו, ומסביר את מעשיו כנובעים מצורך רגשי של שייכות וקבלה, וכן מרווח כלכלי מהיר. שירות המבחן מזהה גורמי סיכון (מושפעות חברתית, חסכים רגשיים) וגורמי סיכוי (יכולות תקינות, אחריות משפחתית, נכונות לטיפול). המלצה: דחיית דיון לבחינת התאמה לתוכנית טיפולית. * **תסקיר משלים (11.08.25):** הנאשם משתלב בקבוצה טיפולית ייעודית. מזהה שיתוף פעולה, שיתוף פתוח, והקשבה. שירות המבחן מתרשם מהתאמתו להליך ומהתרומה הצפויה לו. המלצה: דחיית דיון נוספת למעקב. * **תסקיר משלים (22.12.25):** התמדה והשתלבות מוצלחת בקבוצה הטיפולית. התקדמות בפתיחות, נטילת אחריות, ומוטיבציה לשיקום. הנאשם עובד במשרה חדשה. המלצה: ענישה שיקומית הכוללת צו מבחן, של"צ, קנס, מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי. **3. טיעונים לעונש:** * **המאשימה:** הפניה לפגיעה בערכים מוגנים (קניין, ביטחון הציבור). הדגשת תחכום, תעוזה, תכנון מוקדם, ופוטנציאל אלימות. עתירה למתחם עונש של 13-24 חודשי מאסר בפועל. הסכמה לסטייה ממתחם העונש לענישה שיקומית (עבודות שירות ברף הגבוה), אך ללא אימוץ מלא של המלצת שירות המבחן. * **הגנה:** הדגשת חלקו הפסיבי של הנאשם ("נגרר"), גילו הצעיר בעת ביצוע העבירה, היעדר עבר פלילי, ותקופת המעצר. הדגשת ההליך השיקומי המשמעותי והפגיעה הפוטנציאלית בהליך אם יוטל מאסר בפועל (עבודות שירות). בקשה לאימוץ מלא של המלצת שירות המבחן (של"צ). **4. מתחם העונש ההולם:** * **עקרון ההלימה (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין):** קביעת מתחם העונש בהתאם לחומרת העבירה, מידת הפגיעה בערכים החברתיים, מדיניות ענישה נוהגת, ונסיבות ביצוע העבירה. * **ערכים חברתיים שנפגעו:** קניין הציבור, תחושת ביטחון. * **מדיניות ענישה נוהגת:** סקירת פסיקה בנוגע לעבירות התפרצות לבתי עסק. המקרים שהוצגו (גרמה, מעווד, לוי, אלעביד, פוזנוב, אבו כף) מראים כי מתחמי הענישה במקרים דומים נעים בדרך כלל בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל, כאשר עונשים בפועל נעים בין 12 ל-20 חודשים, בהתאם לנסיבות האישיות והעבר הפלילי. * **נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט):** * **תכנון:** תכנון מוקדם, תחכום, תעוזה, הצטיידות (פטיש, לום, רכב, עגלה), גניבת DVR, פעולה הרחק ממקום המגורים. * **נזק:** נזק כספי משמעותי (20,000 ₪), הגברת פגיעה בביטחון, אך עם צמצום הנזק עקב פעולת סיכול. * **סיבות לביצוע:** צרכים רגשיים (שייכות, קבלה), רווח כלכלי מהיר. * **חלקו של הנאשם ועקרון אחידות הענישה:** * הדגשת השתתפותו הפעילה והמרכזית של הנאשם (3) יחד עם שותפיו בתכנון ובביצוע. * השוואה לנאשמים 1 ו-2, שהורשעו בעבירות נוספות: נאשם 1 (קשירת קשר לתכנון נוסף, בריחה מהמשטרה), נאשם 2 (הפרת הוראה חוקית, אספקת הרכב). * קביעת מתחמים שונים לנאשמים 1 (18-28 חודשי מאסר) ו-2 (14-24 חודשי מאסר). * **קביעת מתחם לנאשם (3): 12-22 חודשי מאסר.** **5. שיקולי ענישה בתוך המתחם:** * **עבר פלילי:** הנאשם צעיר, נטול עבר פלילי. * **פגיעת העונש בנאשם:** למרות שלא נתפס כקשה במיוחד, יש לזכור את גילו הצעיר ואת היותו מפגש ראשון עם מערכת האכיפה. תקופת המעצר ומעצר הבית היוו חוויה מרתיעה. * **נטילת אחריות וניסיונות לשיקום:** הודאת הנאשם (הקלה לקורבנות, חיסכון בזמן שיפוטי), חרטה, והשתלבות פעילה בהליך השיקומי. **6. סטייה ממתחם הענישה (שיקולי שיקום):** * **עקרון החריגות (סעיף 40ד לחוק העונשין):** סמכות בית המשפט לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום, אך רק במקרים בהם קיימים שיקום מובהק או סיכויי שיקום מובהקים. * **הדיון המשפטי:** * המאשימה מסכימה לסטייה, אך בגבולות מצומצמים (עבודות שירות ברף הגבוה). * ההגנה עותרת לאימוץ מלא של המלצת שירות המבחן (צו מבחן ושל"צ). * התלבטות בית המשפט: האם הליך טיפולי סטנדרטי (גם אם חיובי) מצדיק סטייה מהמתחם, או שמא יש לראות בו חלק מהשיקולים בתוך המתחם? * הבחנה בין עבירות על רקע התמכרות קשה (שם סטייה מובהקת יותר אפשרית) לבין עבירות על רקע רווח כלכלי מהיר. * **החלטת בית המשפט:** * הכרה בהליך הטיפולי החיובי, הפתיחות, נטילת האחריות, המחויבות, ההתמדה, והיציבות התעסוקתית. * **קביעה לסטייה מתונה ממתחם העונש ההולם.** * התחשבות בתקופת המעצר (אשר לא תנוכה מעבודות שירות). * **התייחסות להמלצת שירות המבחן:** הדגשת כי בית המשפט שוקל שיקולים רחבים יותר (חומרה, פגיעה בערכים, הרתעה, תגמול) מאלה של שירות המבחן (הממוקד בשיקום). **7. גזר הדין הסופי:** * **עונש מאסר:** 9 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. * **עונש על תנאי:** * 9 חודשי מאסר על תנאי (3 שנים) למשך אי-ביצוע עבירת רכוש מסוג פשע. * 6 חודשי מאסר על תנאי (3 שנים) למשך אי-ביצוע עבירת רכוש מסוג עוון או עבירת קשירת קשר. * **קנס:** 8,000 ₪. * **פיצוי למתלונן:** 7,000 ₪. * **הערות חשובות:** * הדגשה כי תשלומים יזקפו תחילה לפיצוי, ולאחר מכן לקנס. * הנחיות לביצוע התשלומים. * זכות ערעור. **עקרונות משפטיים וחידושים עיקריים:** * **עיקרון ההלימה (Proportionality):** עקרון יסוד המנחה את קביעת מתחם העונש, כך שיהיה הולם לחומרת המעשה ולמידת האשם. * **עקרון אחידות הענישה (Uniformity):** הצורך להחיל שיקולי ענישה דומים על עבירות דומות, ובמיוחד כאשר מדובר בנאשמים שונים באותה פרשה. בית המשפט מבצע השוואה זהירה בין הנאשמים (3), (1), ו-(2) על בסיס היקף מעורבותם בעבירות המרכזיות והעבירות הנוספות. * **שיקולי שיקום (Rehabilitation):** יישום סעיף 40ד לחוק העונשין, המאפשר סטייה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום. בית המשפט מדגיש את הצורך בסטייה "מתונה" ו"במשורה", תוך שקילת ההליך הטיפולי החיובי של הנאשם, אך גם את חומרת העבירה והערכים החברתיים שנפגעו. * **חשיבות תסקירי שירות המבחן:** התסקיירים מהווים כלי מרכזי עבור בית המשפט, הן בקביעת מתחם העונש והן בשקילת שיקולי שיקום. הצגת ההתקדמות השיקומית של הנאשם לאורך זמן (משלושה תסקיירים) הייתה קריטית להחלטה על סטייה מהמתחם. * **איזון בין האינטרס הציבורי לשיקום הפרט:** גזר הדין משקף את הדילמה המתמדת בהליך הפלילי – הצורך להגן על ערכים חברתיים ולהעניש על עבירות חמורות, אל מול הרצון לקדם שיקום ולמנוע הסתמכות על ענישה בלבד. * **ענישה מרתיעה אך מתחשבת:** למרות חומרת העבירות, בית המשפט בחר להשית עונש משמעותי (9 חודשי עבודות שירות) שאינו מנותק לחלוטין מחומרת המעשה, אך גם מאפשר התקדמות שיקומית (הימנעות ממאסר בפועל). * **הבחנה בין נאשמים:** הראייה כיצד בית המשפט מבחין בין הנאשמים השונים על בסיס מעורבותם, עברם, והעבירות הנוספות שבהן הורשעו, כחלק מעקרון אחידות הענישה. בסך הכל, גזר הדין מדגים את יישומם של עקרונות יסוד בענישה הפלילית, תוך התחשבות משמעותית בהליך השיקומי של נאשם צעיר ונטול עבר פלילי, באופן המשקף את האיזון בין הצורך להעניש לבין הצורך לשקם.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ת"פ 41280-03-24 מדינת ישראל נ. נביל אלעבייאת, שלום (19.4.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית