ת"פ 11592-09-21

תקציר

הנאשם ביקש לבטל את הרשעתם באלימות במשפחה, תוך הסתמכות על הדין העברי, המאפשר להימנע מהרשעה במקרים חריגים שבהם הפגיעה בפרט עולה על התועלת הציבורית שבהכרעת דין באשמה. בעוד השופטים הכירו בחומרת עבירות האלימות במשפחה ובאלימות שביצע הנאשם, הם טענו כי מקרה זה אינו עומד בקריטריונים לביטול ההרשעה. לפיכך, דחתה השופטת את עתירת הנאשם. באשר לגזר הדין, התייחסה השופטת לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם, לנסיבות העבירות ולמדיניות הענישה הרווחת. הם קבעו כי העונש ההולם נע בין עבודות שירות ל-18 חודשי מאסר. השופט קבע כי טווח העונש הנמוך מתאים במקרה זה בשל היעדר עבר פלילי של הנאשם, הקמת משפחה חדשה מוצלחת, תפקוד גבוה בעבודה ובמילואים וסיכויי השיקום. הנאשם פנה לטיפול בהתנהגותם ונמצא כי נשקפת ממנו סכנה נמוכה, תוך הפגנת בושה וחרטה על מעשיהם. בעקבות זאת נגזרו על הנאשם חמישה חודשי עבודות שירות, החל מיום 13.3.2024, שישה חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצויים למתלונן בסך 3,000 ₪. השופט הזהיר את הנאשמים מפני השלכות אי הציות והודיע להם על זכותם לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. גזר הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים.