תו"ח 19236-12-17

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי אין הצדקה לבטל כתבי אישום פליליים נגד עברייני בנייה לכאורה בשכונת עין ג'וויזה בכפר ולג'ה בעילה של אכיפה בררנית או חוסר צדק. על פי פסק הדין, הנתבעים לא הציגו כל הוכחה לאכיפה בררנית, כנדרש בחוק. הם לא הגישו תצהירים או נסיבות אישיות כלשהן שיצדיקו את התערבות בית המשפט בהליך התביעה. הבקשה מתייחסת לכל תושבי עין ג'וויזה כאל קבוצה אחת, מבלי לציין פרטים פרטניים, ואין בכך עילה מספקת לטעון לאכיפה בררנית. עוד נקבע בפסק הדין כי טענות לאכיפה בררנית בין קבוצות, במקרה זה תושבי ולג'ה, אינן ישימות בתקיפה עקיפה. דרך הפעולה הראויה הייתה עתירה מנהלית ישירה. עוד ציין השופט כי עבירות תכנון ובנייה מבוצעות פעמים רבות על ידי אזרחים מן השורה והענקת חסינות, למעט במקרים חריגים ביותר, תעביר מסר שגוי לציבור באשר לחומרתן. מכיוון שהנאשמים לא עברו את שלב ההוכחות הראשוני, אין צורך להטריד את העדים שביקשו להעיד. פסק הדין מדגיש כי נסיבותיו של כל נאשם אינן ידועות ולכן לא ניתן לבחון את טענת ההפליה נגד אדם כלשהו. באשר לטענות בדבר הימנעותה של המדינה ממתן שירותים בעין ג'אוויזה, ציינה השופטת כי לא הוגש ערעור או עתירה לחייב את המדינה לפעול, וייתכן שהנאשמים עצמם לא גילו יוזמה בעניין זה. לבסוף, פסק הדין מדגיש כי היעדר תכנון והסדרה באזור אינו מכשיר בנייה בלתי חוקית. החלטה זו אינה מבטלת הוראות כלשהן בדבר ביטול כתבי אישום או שיקולים במהלך גזר הדין בהתאם לחוקים הרלוונטיים.