עת"מ 21736-05-11

תקציר

העותר, בן העדה האורומו מאתיופיה, נכנס לישראל שלא כדין והגיש בקשה למעמד פליט בשנת 2003, בטענה לרדיפה פוליטית בשל השתייכותו לארגון מתנגדי האורומו. בקשתו נדחתה בשנת 2005, וערעורו בשנת 2006, מה שהוביל למעצרו בשנת 2008 ולמעצרו לאחר מכן. בשנת 2010 הגיש העותר ראיות חדשות, מסמך שכביכול הגיע מבית משפט באתיופיה המצביע על כך שהוא מבוקש בשל מעורבותו הפוליטית. בית המשפט לעניינים מנהליים הורה על בחינה מחודשת של בקשתו, אך בקשתו נדחתה שוב בשנת 2011. העותר הגיש עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה ומעצרו. במהלך הליך העתירה התברר כי בידי העותר העותק המקורי של המסמך החדש, אותו לא הציג לרשויות. גילוי זה סתר את טענותיו כי לא הצליח להשיג את המקור. אי חשיפת ראיה זו ושינוי הנסיבות הביאו לכך שהעותר לא מיצה את הסעדים המנהליים. לפיכך, השופט דחה את העתירה מבלי להכריע לגופה, והורה לעותר לפנות תחילה למשרד הפנים בבקשה לעיון חוזר על סמך הראיות החדשות. למרות טענות העותר נגד החזרת התיק לרשויות, השופט קבע כי הדבר נדרש בשל שינוי הנסיבות. עוד ציין השופט כי אל לו לבית המשפט לסכל מראש את תפקידה של הרשות המינהלית בבחינת ראיות. עניינו של העותר ייבחן מחדש על ידי משרד הפנים, והחלטה תתקבל בתוך שלושה חודשים מיום מסירת המסמך המקורי על ידי העותר. השופט לא הורה על שחרורו של העותר ממעצר, שכן הראיות החדשות התגלו רק לאחרונה. פסק הדין הדגיש את החשיבות של מיצוי הסעדים המנהליים בטרם פנייה לביקורת שיפוטית.