עמ"ש 38959-09-14

תקציר

פסק הדין המדובר קשור למחלוקת על ביצוע צוואה. על בית המשפט להחליט האם למנות את מנהל העיזבון שמונה בצוואה או להתעלם מהמינוי מ"טעמים מיוחדים". החוק מניח כי יש לכבד את רצונו של הנפטר בדבר מינוי מנהל עיזבון, אך אין זה עיקרון מוחלט. מהפסיקה עולה כי לבית המשפט שיקול דעת למנות מנהל עיזבון אחר אם קיימות בעיות מהותיות במערכת היחסים בין מנהל העיזבון לבין היורשים, או אם העיזבון פשוט, והיורשים הגיעו להסכמה בדבר חלוקת העיזבון. במקרה דנן, היחסים בין המערער – מנהל העיזבון המוצע – לבין המשיבים – היורשים – מתוחים מאוד. בית המשפט סבור כי אין צורך במינוי המערער כמנהל עיזבון, שכן העיזבון אינו מסובך, וקיימת הסכמה בין היורשים בדבר חלוקת הנכסים. היורשים, לרבות קטינים, הסמיכו את אחותם, עורכת דין, לטפל בעיזבון, ובכך ייתרו את הצורך בידיעתו המיוחדת של המערער. עם זאת, על מנת להבטיח ביצוע תקין של הוראות מסוימות בצוואה הנוגעות לקטינים וירושות ספציפיות, בית המשפט ידרוש מעורך הדין המטפל בעיזבון למסור דו"ח מפורט על קיום תנאי הצוואה וזכויות הקטינים. דו"ח זה יוגש לבית המשפט קמא לפיקוח נוסף, אשר עשוי לכלול מינוי עורך הדין כמנהל עיזבון ללא תמורה, ובכך להבטיח את פיקוחו של האפוטרופוס הכללי. השופטים מסכימים פה אחד לדחות את הערעור, מורים לעורך הדין להגיש את הדו"ח ומחייבים את המערער בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דין.