בג"צ 4630/17

תקציר

פסיקת בית המשפט התייחסה לעיכובים ממושכים בטיפול בבקשות מקלט של אזרחים סודאנים, במיוחד מאזורי סכסוך כמו דארפור, הרי נובה ואזור הנילוס הכחול. הוגשו שתי עתירות: הראשונה דרשה משר הפנים לאמץ בהקדם מדיניות לבחינת בקשות מקלט אלה, ואילו השנייה ביקשה מעמד הומניטרי או לפחות תושבות ארעית (רישיון א/5) למבקשי מקלט שבקשותיהם תלויות ועומדות. בית המשפט קבע פה אחד כי עד 30 בדצמבר 2021 יש לקבל החלטה או לקבוע מדיניות כללית לבקשות מקלט, להחליט באופן פרטני ללא מדיניות, להעניק מעמד הומניטרי או ליצור תוכנית לחזרה מרצון לסודאן. אם לא תאומץ מדיניות עד המועד האחרון, כל המבקשים לפני 11 ביוני 2017 יקבלו רישיונות א/5. למרות שהחמיצה את המועד האחרון לקביעת מדיניות, העניקה הממשלה רישיונות א/5 למי שהגיש בקשה לפני מועד הקיצוץ, בהתאם להנחיית המשנה של בית המשפט. בבקשה מאוחרת יותר במסגרת ביזיון בית המשפט נטען כי אי אימוץ מדיניות מהווה הפרה של פסיקת בית המשפט. עם זאת, המשיבים עמדו בדרישות באמצעות הנפקת רישיונות ת/5 וטענו כנגד האשמת הביזיון מטעמים פרוצדורליים. בית המשפט מצא כי אף שהממשלה לא אימצה את המדיניות הנדרשת, ניתן להשיג את הסעד לרישיונות א/5 בדרך משפטית אחרת, ובפרט עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. בהינתן חלופה זו, בקשת הביזיון נדחתה, אך הודגש כי המשך העיכובים באימוץ המדיניות אינו מקובל. לא נפסקו הוצאות, ואין בפיטוריהם כדי להצדיק חוסר מעש נוסף מצד המשיבים.