ת"צ 28270-11-20

תקציר

בחינה משפטית של הסדר הפשרה בת"צ 28270-11-20 נגבי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח' **מבוא** פסק הדין דנן עוסק בבקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. ההליך המשפטי עומד על מורכבותו, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית, אשר באה לידי ביטוי בהתפתחות ההליך, כולל הגשת בקשת אישור, תשובות, החלטת אישור חלקית, ערעורים, בקשה לדיון חוזר, הליך גישור ולאחריו בקשה לאישור הסדר הפשרה. **רקע וטענות הצדדים** התובענה הייצוגית המקורית הוגשה בטענה למחדלי גילוי ודיווח של בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ("בזק") כלפי ציבור המשקיעים, בנוגע למידע מהותי הנוגע למיגור תופעת "המנויים הכפולים" בתחום שירותי האינטרנט, היקפה בחברת הבת בזק בינלאומי בע"מ ("בזק בינלאומי") והשפעתה השלילית על עסקי החברות. נטען כי בזק לא דיווחה באופן מלא ונאות על מהלכים של משרד התקשורת בנושא, ובפרט על הודעת דוברות ועל מכתב מיום 10.9.2020 ("מכתב 10.9"). בזק, מנגד, טענה כי לא קמה חובת דיווח לגבי המידע הנטען, וכי כל ההחלטות בנוגע לפרסום מידע התקבלו בהליך סדור ובהתאם לנהלי הדיווח של החברה. לאחר הליכים משפטיים שונים, לרבות דיוני הוכחות, הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה, אליו הגיעו במסגרת הליך גישור. **הסדר הפשרה** הסדר הפשרה כולל מספר רכיבים עיקריים: 1. **הגדרת הקבוצה הייצוגית:** הקבוצה כוללת את כל מי שרכש מניות של בזק החל מיום 17.8.2020 ועד ליום 30.10.2020, והחזיק במניות אלו או בחלקן ביום 30.10.2020, למעט הנתבעים. יש לציין כי הגדרת הקבוצה בהסדר הפשרה רחבה יותר מהגדרת הקבוצה בהחלטת האישור החלקית, שכן היא כוללת תקופה מוקדמת יותר. הרחבה זו נומקה בכך שהסדר הפשרה גובש על רקע הליכים ערעוריים תלויים ועומדים, וזאת מתוך אינטרס של הנתבעים להבטיח סיום מוחלט של המחלוקות. 2. **סכום הפשרה הכולל:** הנתבעים ישלמו סך של 8,550,000 ₪ (שמונה מיליון חמש מאות חמישים אלף שקלים חדשים). סכום זה מהווה "סכום פשרה כולל, מוחלט וסופי" וכולל את הפיצוי לחברי הקבוצה, וכן את כל הסכומים וההוצאות הקשורים להסכם הפשרה. 3. **מנגנון ביצוע וחלוקה:** ביצוע הסכם הפשרה וחלוקת הכספים לחברי הקבוצה יתבצעו באמצעות נאמן, "רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ". 4. **מיצוי וסילוק טענות:** הסכם הפשרה ימצה ויסלק באופן מלא, סופי, מוחלט ובלתי חוזר, את מלוא הטענות, הדרישות, העילות, התביעות והסעדים של התובע וחברי הקבוצה, כפי שנטענו או היו יכולים להיטען במסגרת כתבי הטענות. זהו עיקרון יסוד בהסדרי פשרה, המבקש להביא לסיום מוחלט של ההליך. 5. **גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבאי כוחו:** הומלץ על גמול לתובע המייצג בסך 100,000 ₪ בתוספת מע"מ, ושכר טרחה לבאי כוחו בסך 1,768,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף, יוחזר סך של 130,000 ₪ בגין הוצאות, מתוכם 94,000 ₪ לרשות לניירות ערך. **עמדת הגורמים המקצועיים (היועצת המשפטית לממשלה ורשות ניירות ערך)** הגורמים המקצועיים לא התנגדו לאישור הסדר הפשרה, אך העלו מספר הערות חשובות: * **הגדרת חברי הקבוצה:** הופנה פער בין הגדרת הקבוצה בהסדר הפשרה (רחבה יותר) לבין זו שנקבעה בהחלטת האישור (מצומצמת יותר). נדרש הסבר להרחבה זו, שכן היא משפיעה על גודל הקבוצה ועל היחס בין סכום התביעה לסכום הפשרה. * **סכום הפשרה:** נטען כי יש להתמקד בסכומי ה"נטו" שיגיעו לחברי הקבוצה, ולא בסכום ה"ברוטו", לצורך בחינת דיות הפשרה. * **שכר טרחה וגמול:** הועלתה טענה כי סכומי הגמול ושכר הטרחה המוצעים חורגים מהמנגנונים שנקבעו בפסיקה (עניין רייכרט, עניין סופרגז). הוצע כי שיעורים אלו ינועו סביב 1,560,400 ₪ בצירוף מע"מ. * **מועד תשלום שכר טרחה:** הוצע כי תשלום שכר הטרחה יהיה מותנה באופן קורלטיבי יותר לביצוע בפועל של הסכם הפשרה, כלומר, חלק משמעותי יותר ישולם לאחר השלמת חלוקת הכספים לחברי הקבוצה, על מנת לתמרץ את באי כוח התובע לפקח על מימוש ההסדר. * **רוחב מעשה בית דין:** הועלתה סוגיה לגבי היקף הוויתור במסגרת הסדר הפשרה, ובפרט לגבי נושאים שלא עלו כלל בבקשת האישור או שלא היו ידועים לצדדים. * **פטור מאגרה:** נטען כי אין להיעתר לבקשה לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה, שכן הדבר אינו נתמך בנימוקים משפטיים. **תגובת התובע לעמדת הגורמים המקצועיים** התובע, באמצעות בא כוחו, הגיב לעמדת הגורמים המקצועיים תוך מתן הסברים וטיעונים: * **הגדרת הקבוצה:** ההרחבה בהגדרת הקבוצה נובעת מקיומם של הליכים ערעוריים תלויים ועומדים, ונועדה להבטיח שהסדר הפשרה יכלול את כלל חברי הקבוצה הרלוונטיים, תוך שמירה על אינטרס הנתבעים לסיום מוחלט. * **סכום הפשרה:** נטען כי יש לראות את ההוצאות כחלק מסכום הפיצוי הכולל, וכי סכום הנטו לחברי הקבוצה גבוה יותר מכפי שחושב על ידי הגורמים המקצועיים. כמו כן, הודגשה המורכבות של ההליך והסיכונים שנטלו על עצמם הצדדים. * **שכר טרחה וגמול:** נטען כי הסכומים שהומלצו סבירים והוגנים בנסיבות העניין, לאור מורכבות ההליך, חדשניותו, והשקעת הזמן והמשאבים מצד באי כוח התובע. כמו כן, הועלתה טענה כי יש לעדכן את מדרגות שכר הטרחה לפי מדד. * **מועד תשלום שכר טרחה:** נטען כי השארת 25% משכר הטרחה לשלב הסופי, לאחר השלמת חלוקת הפיצוי, מספקת תמריץ מספק לפיקוח על ביצוע ההסדר. * **רוחב מעשה בית דין:** נטען כי נוסח הסעיף מוגבל לעילות הנטענות בכתבי הטענות ובמסכת העובדתית שבה, וכי אינו כולל עילות או נושאים שלא היו ידועים. * **פטור מאגרה:** התובע הצטרף לטיעוני הנתבעים בעניין זה. **דיון והכרעה בית המשפט** בית המשפט, לאחר ששקל את מכלול טענות הצדדים, את עמדת הגורמים המקצועיים, ואת חוות דעת המגשר, אישר את הסדר הפשרה. **נקודות משפטיות עיקריות וחידושים:** 1. **מבחן הסבירות, ההוגנות והסבירות של הסדר הפשרה:** בית המשפט הדגיש את תפקידו המרכזי של בית המשפט באישור הסדרי פשרה, כנדרש בחוק תובענות ייצוגיות. האישור ניתן רק אם ההסדר נמצא "ראוי, הוגן וסביר". 2. **"בעיית הנציג":** בית המשפט עמד על החשש המבני כי התובע המייצג ועורכי דינו עשויים להעדיף את האינטרס האישי שלהם (גמול ושכר טרחה) על פני האינטרס של הקבוצה. לשם כך, נדרש הליך אישור מעמיק, אשר במקרה זה הוכח כי מורכב מחוות דעת מומחה, אך לא נדרש מינוי בודק חיצוני, שכן הליך הגישור הממושך והידע המקצועי של המגשר (פרופ' אסף חמדני) סיפקו תשתית מספקת להערכת ההסדר. 3. **הערכת סיכויי וסיכוני ההליך:** בית המשפט בחן את הסדר הפשרה לאור הערכת הסיכויים והסיכונים בהמשך ניהול ההליך, תוך התחשבות בהחלטת האישור החלקית, בערעורים, ובטענות בדבר קשיים בהוכחת הנזק. הועלתה סוגיה משפטית וכלכלית מעניינת בנוגע ל"אירועים מזהמים" (נוסחת חישוב נזק המתמודדת עם דיווחים שונים, חיוביים ושליליים, המפורסמים בסמוך). 4. **הגדרת הקבוצה והרחבתה:** בית המשפט אישר את הרחבת הקבוצה בהסדר הפשרה מעבר להגדרתה בהחלטת האישור, תוך נימוק בכך שהדבר משקף את מורכבות ההליך, את ההליכים הערעוריים, ואת רצון הנתבעים להגיע לסיום מוחלט. זוהי נקודה חשובה המעידה על גמישות בית המשפט באישור הסדרים, כאשר הדבר משרת את מטרות התובענה הייצוגית. 5. **סכום הפשרה (8.55 מיליון ₪):** למרות שהסכום נמוך מהנזק הנטען בבקשת האישור, בית המשפט קבע כי הוא משקף באופן הולם את הסיכויים והסיכונים, בפרט לאור הקשיים בהוכחת הנזק, כפי שבאו לידי ביטוי בעמדות המומחים. 6. **מעשה בית דין (Release):** בית המשפט אישר את נוסח הפטור הרחב, תוך שהוא מגביל אותו לעילות, טענות ונזקים שנטענו או היו יכולים להיטען במסגרת כתבי הטענות, ולא מעבר לכך. הדבר מאזן בין הצורך של הנתבעים בסיום מוחלט לבין הגנת חברי הקבוצה מפני ויתור על עילות שלא נכללו בתביעה. 7. **גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבאי כוחו:** * **התאמה לפסיקה (רייכרט, סופרגז):** בית המשפט עמד על עקרונות הפסיקה הקובעת חישוב שכר טרחה על בסיס אחוזים מסכום ה"נטו", וכי יש לראות את המפתח שנקבע בעניין רייכרט כתקרה מקסימאלית. * **עדכון מדרגות השכר:** בית המשפט קיבל את טענת התובע בדבר הצורך לעדכן את מדרגות השכר שנקבעו בעניין רייכרט בהתאם לעליית המדד, נוכח חלוף הזמן. * **הפחתה מסכום הפשרה המומלץ:** למרות שההליך הסתיים בפשרה, בית המשפט החליט שלא להפחית משמעותית את סכומי הגמול ושכר הטרחה שהומלצו, בנימוק שהפשרה הושגה לאחר שלבים מתקדמים בהליך (החלטת אישור, ערעורים) וכן בשל אופי התובענה התקדימי וחשיבותה הציבורית. עם זאת, בוצעה הפחתה מסוימת (14.4%) על מנת להתאים את הסכומים לעקרונות הפסיקה, תוך התחשבות בהמלצות הגורמים המקצועיים. * **מועד תשלום שכר הטרחה:** בית המשפט קבע כי 70% משכר הטרחה ישולם בסמוך לאחר העברת סכום הפשרה לנאמן, ו-30% הנותרים ישולמו לאחר השלמת ביצוע הסדר הפשרה ואישור בית המשפט, וזאת מתוך תכלית פיקוח על ביצוע ההסדר. **סיכום** פסק הדין מהווה דוגמה לאופן שבו בית המשפט נוהג במקרים של הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות. הוא מדגיש את החשיבות של הליך הגישור, את הצורך באיזון בין אינטרס הקבוצה לבין האינטרסים של התובע המייצג ובאי כוחו, ואת ההתמודדות עם סוגיות משפטיות מורכבות, כגון הוכחת נזק, "אירועים מזהמים", והגדרת הקבוצה. אישור הסדר הפשרה, תוך התאמות מסוימות בנוגע לשכר הטרחה ומועד תשלומיו, משקף את שאיפת המערכת המשפטית להביא לסיום יעיל והוגן של מחלוקות מורכבות, תוך שמירה על עקרונות החוק והפסיקה.