רע"פ 8554/08

תקציר

בקשה לחופשה לצורך ערעור הוגשה לבית המשפט העליון בעקבות מחלוקת על חומרת העונש המוטל על מעסיק בגין עבירת העסקה שלא כדין. המבקש טען כי העונש אינו הולם את העבירה וערער על ההחלטה כל הדרך מבית משפט השלום באשקלון לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. עם זאת, שני בתי המשפט פסקו נגדו. המבקש טען כי יש לבחון כל מקרה לגופו וכי אין לקבוע את העונש ביחס של פי שניים מזה של העובד. המשיב, לעומת זאת, טען כי הבקשה אינה מעוררת שאלות עקרוניות מעבר לתחום תיק זה ואין לדון בה בפני ערכאה שלישית. שופט בית המשפט העליון הסכים עם המשיב בקובעו כי טענות בדבר חומרת העונש לבדן אינן מקימות עילה לערעור, ואין במקרה זה נסיבות חריגות המצדיקות דיון. כמו כן, השופט הדגיש כי כוונת המחוקק מאחורי החמרת הענישה למעסיקים היא להרתיע מפני העסקת שוהים בלתי חוקיים, והחלטת בית המשפט המחוזי לגזור את דינו של המבקש בהתאם הייתה סבירה. בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש חויב לרצות את עונשו.