ת"א 3675-12-20

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובע, יוסף, במחלוקתו על בעלות על שטח גג בבניין משותף. שטח הגג, הכולל 36.14 מ"ר שטח מרוצף וחדר בשטח 24.05 מ"ר, יצורף לדירתו של יוסף, המוכרת כרכושו הפרטי. החלטה זו מבוססת על מספר גורמים. ראשית, יוסף ואחיו יעיש רכשו את גג הבניין יחד עם הדירות, ולאחר מכן חילקו את הבעלות על הגג. שנית, הסכם החלוקה הקניינית משנת 1989, אשר הקצה את הגג ליוסף, כובד על ידי יע"ש במכירת הדירות לאחר מכן, שם הכירו הרוכשים בזכויותיו של יוסף. שלישית, יוסף פעל לפיתוח שטח הגג ואף השיג היתר בנייה לתוספת, בהתאם לזכויות הבעלות שלו. בנוסף, בית המשפט הכיר בכך שרוכשי הדירות האחרות היו מודעים לטענותיו של יוסף על הגג, דבר הפוגע בתום לבם. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבע דני, הבעלים הנוכחי של אחת הדירות, הסתמך על רישום המקרקעין וחוזה המכר שלא הזכיר את זכויותיו של יוסף, ובכך זכויותיו גוברות על אלה של יוסף במקרה זה. לפיכך, דני זכאי לפיצוי כספי בגין חלקו ברכוש המשותף בשטח הגג הצמוד לדירתו של יוסף, שגובהו ייקבע בתביעה נפרדת כפי שיורה בית המשפט. כמו כן, הורה בית המשפט לתקן את פקודת הבתים המשותפים כך שתשקף את ההצמדה החדשה של שטח הגג לדירתו של יוסף. לבסוף, נפסקו לתובעת הוצאות משפט מהנתבעים 1 ו-2, והנתבעת 3, שלא ייצגה עצמה כראוי בהליך, חויבה לשלם הוצאות משפט מופחתות. פסק דין זה מאשר את בעלותו של יוסף על שטח הגג וקובע פיצוי כספי הולם שייקבע בהמשך בגין הפגיעה בזכויות הקניין של דני.