רע"פ 689/20

תקציר

נדונה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שנבעה מהרשעה ראשונית של בית משפט השלום בירושלים. נגד המבקש הוגש כתב אישום ובו ארבעה אישומים הנוגעים לגניבה ועבירות רכוש, אך אישומים 2-4 בוטלו והותירו רק את אישום 1 להכרעת הדין. אישום זה עסק באירוע בו פרץ לכאורה המבקש לבית, גנב 6,000 ₪ ותכשיטים שונים. הראיות נגד המבקש כללו התאמת DNA על טלית שנמצאה בזירת הפשע והחזקת שעון גנוב ברכב משטרתי. בית משפט השלום הרשיע את המבקש וגזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל, בתוספת מאסר על תנאי וקנסות כספיים. ערעורו של המבקש נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר אישר את ההרשעה ואת גזר הדין. בהמשך ביקש המבקש רשות ערעור, בטענה כי ההרשעה התבססה על ראיות נסיבתיות חלשות וכשלי חקירה, וכי גזר הדין חמור יתר על המידה. עם זאת, בית המשפט דחה בקשה זו בקובעו כי היא אינה מעלה סוגיות עקרוניות רחבות או מעידה על עוול מהותי. בית המשפט קבע כי העונש הולם את חומרת העבירות, תוך שימת דגש על הנזק החברתי שנגרם כתוצאה מגניבה ופריצה. משכך, הן בקשת הערעור והן הבקשה הנלווית לעיכוב ביצוע עונש המאסר נדחו.