ע"פ 71116/06

תקציר

זהו פסק הדין בערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב. הנאשם הורשע בשלוש עבירות על סעיף 287(א) לחוק העונשין ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל (עם 6 חודשי מאסר על תנאי). הערעור ערער הן על ההרשעה והן על גזר הדין. שלושת סעיפי האישום נגד הנאשם נבעו מהפרת צו בית משפט לשהות במעצר בית בבאר שבע. במקום זאת, נמצא כי שהה מחוץ למעון המאושר בשלוש הזדמנויות: 11 באוקטובר, 16 באוקטובר ו-22 באפריל. בתגובה לכתב האישום טען הנאשם להצדקת טעות במצב הדברים לפי סעיף 34ג(2) לחוק, וטען כי ניתן לו היתר לצאת ממעצר בית. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבע ידע שהוא מפר את צו בית המשפט וכי טענתו לטעות אינה כנה. ידיעתו של הנאשם ניכרה בהודעותיו שלו עצמו בחקירתו במשטרה. לפיכך, הערעור על ההרשעה נדחה. הערעור ערער גם על גזר הדין, בבקשה להמיר את תקופת המאסר בפועל במאסר על תנאי ולנכות את תקופת המעצר מגזר הדין. בית המשפט דחה גם בקשות אלה, תוך שהוא מציין את חומרת העבירות ואת הצורך במסר ברור של הרתעה. חומרת הנסיבות גברה על המלצת שירות המבחן. יתר על כן, בית המשפט החליט כי יש להחיל את עונש המאסר על תנאי שהוטל במקרה קודם במקרה זה. עם זאת, השופטים הסכימו פה אחד לנכות את תקופת המעצר מגזר הדין, וקבעו כי סביר להניח שבית המשפט קמא התעלם מאפשרות זו. השופט שייצר הציע כי ייתכן שהשמטתו של בית משפט קמא נעשתה בהיסח הדעת, ובהינתן האפשרות לרצות את העונש באמצעות עבודות שירות, הפחתה נוספת זו מיותרת. לפיכך, הערעור נדחה במלואו בדעת רוב.