דב"ע מט/41 - 4

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך על העסקת עובדים ברשות הדואר על פי חוזים אישיים. ההסתדרות הכללית, המייצגת את רוב עובדי רשות הדואר, ערערה על החלטת בית הדין האזורי שהתירה לרשות להעסיק עובדים בכירים ובעלי תפקידים מקצועיים מיוחדים בחוזים אישיים מחוץ להסכם הקיבוצי החל על עובדים אחרים. ההסתדרות טענה כי צריכה להיות לה השפעה בקביעת תנאי העבודה של עובדים אלה וכי הם צריכים להיות מכוסים בהסכם הקיבוצי. עם זאת, בית המשפט קבע כי חוק רשות הדואר מעניק לרשות במפורש את הסמכות לקבוע את שכרם ותנאי העסקתם של אותם עובדים בכירים, כלומר מערכת היחסים שלהם עם הרשות היא על בסיס אישי ולא קיבוצי. לכן, להסתדרות אין מעמד לייצג אותם במשא ומתן. גם בהסכמים הקיבוציים שנחתמו בין הצדדים נקבע במפורש כי עובדים אלה יועסקו בחוזים אישיים, וההסתדרות אינה יכולה לתבוע זכויות ייצוג מתוקף תפקידה כגוף מייצג של עובדים אחרים. יתרה מכך, חוק הסכמים קיבוציים אינו מונע מהרשות להעסיק עובדים על פי חוזים אישיים, והחוזה האישי אף יכול לכלול הוראות שאינן לטובת העובד, כגון זכות המעסיק לפטר אותם. בית הדין דחה גם את טענת ההסתדרות כי על הרשות לחשוף את תנאי העסקתם של עובדים על פי חוזים אישיים, שכן מידע זה לא הוכח כחיוני למשא ומתן ויפגע בזכות לפרטיות. ככלל, הערעור נדחה, תוך שהוא מקבל את החלטת בית הדין האזורי ומדגיש כי לרשות הדואר הזכות להעסיק עובדים מסוימים בחוזים אישיים, ולהסתדרות אין מעמד בעניין זה.