ע"א 200/86

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לאפשר לנאמן בתיק פשיטת הרגל של המערערים לממש משכנתא על דירת המגורים של המערערים לטובת הבנק (המשיב מס' 2). הדירה תימכר כנכס ריק, והמערערים ייאלצו לפנות את המקום. עם זאת, הנאמן מצווה להעמיד בפני המערערים מגורים חלופיים הולמים בשכירות. החלטה זו מבוססת על סעיף 86א(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], המבטיח כי פושטי רגל ובני משפחותיהם לא יישארו ללא מקום מגורים סביר. בית המשפט מאשר כי הדירה שייכת לנאמן וניתן למכור אותה לטובת הנושים. עוד מובהר כי אין מניעה משפטית שעורכי הדין של הבנק יפעלו כסוכנים הן של המערערים והן של הבנק במקרה זה. למרות שהשליחות הכפולה של עורכי הדין מנוגדת לסעיף 8(2) לחוק השליחויות, היא אינה פוסלת את מעשיהם, אותם ניתן לבטל אך לא היו במקרה זה. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי לעורכי הדין הייתה הסמכות הנדרשת לחתום על המשכנתא וכי פרשנותם של המשיבים לחריגים של שטר המשכנתא תקפה. ככלל, בית המשפט העליון דוחה את הערעור וקובע כי לערכאה נמוכה יותר יש סמכות להורות על הפינוי וכי פעולות הנאמן והבנק היו כדין. המערערים אחראים להוצאותיו של כל משיב, בסך כולל של 2,000 ₪.