ע"א 641/61

תקציר

פסק הדין בעניין קלוצמן נ' כהן, כפי שקבע השופט ברנזון, מתייחס לתיק פיטורים. רחל כהן, המשיבה, פוטרה ללא פיצויי פיטורים לאחר ארבע שנות עבודה אצל יהושע קלוצמן, המערער. קלוצמן נימקה זאת בהתנהגותה חסרת האחריות של כהן בשנתיים האחרונות, וטענה כי אף פעלה מתוך כוונה להיות מפוטרת ולא להתפטר על דעת עצמה. התנהלותה של כהן אמנם לא הייתה משביעת רצון, לרבות אירוע של הצפה וניבולי פה שהופנו כלפי הממונה עליה, אך היא לא הייתה חמורה דיה כדי להצדיק פיטורים מיידיים ללא פיצויים, כך לפי בתי המשפט. בית המשפט העליון, בדחותו את ערעורו של קלוצמן, הדגיש כי השאלה האם התנהגות מסוימת מצדיקה פיטורים ללא פיצוי היא סובייקטיבית ותלויה לגופו של כל מקרה. במקרה זה, התנהגותו של כהן, אף שלא הייתה מקובלת, לא הגיעה לרמה שתצדיק תוצאה כה חמורה. כמו כן, צוין כי לכהן לא ניתנו אזהרות כלשהן על התנהגותה, כנהוג במצבים כאלה, שהיו יכולות לתת לה הזדמנות לשפר או להתמודד עם ההשלכות. בתי המשפט התייחסו גם לסוגיית פיצויי הפיטורים, וציינו כי אמנם קיים פער קל בסכום שחושב על ידי המשיב, אך בא כוחו של המערער אינו מעוניין לבצע חישוב מחדש. לפיכך, צו הפיצויים הקיים עמד בעינו. בסופו של דבר נדחה הערעור, וקלוצמן חויב לשלם לכהן פיצויי פיטורים, לצד הוצאות נוספות שנגרמו במהלך ההליך בבית המשפט.