עת"מ 4469-04-11

תקציר

העותרים, בני זוג נשואים, ביקשו לשדרג את מעמד רישיון הישיבה של אשתו העותרת בישראל. האישה, הרשומה במרשם האוכלוסין הפלסטיני, החזיקה בהיתר זמני למת"ק מאז שנת 1999. בני הזוג הגישו בקשה לאיחוד משפחות בשנת 1993, אך הבקשה לא טופלה בשל רשלנות בירוקרטית עד שנת 1996. לאחר מספר שנים של הלוך ושוב, אושרה הבקשה בשנת 1999. עם זאת, השדרוג לרישיון ישיבה קבוע מסוג א/5 התעכב בשל חקירה לא מבוססת של המוסד לביטוח לאומי, שבה נטען כי העותרים לא התגוררו בישראל לפני שנת 1999. בית המשפט מצא כי רשלנות המשיב בטיפול בבקשה והיעדר ראיות לתמיכה בממצאי החקירה מצדיקים חריג לכלל המונע שדרוג מעמדו של העותר. לפיכך, העתירה התקבלה, והמשיב חויב לשדרג את רישיון השהייה של העותר לת/5, בכפוף לכל מניעה משפטית אחרת, ולשלם לעותרים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.