פש"ר 33956-03-13

תקציר

הנאמן טען למרמה, גניבה, מצג שווא ורשלנות מצד המשיבים ביחס לנכסי החייב. עיקר המחלוקת נסובה סביב מימוש דירתו ואולם החייב להבטחת פירעון החובות להורוביץ ולמשיבים. בית המשפט בחן טענות שונות הקשורות להסתרה, מצג שווא והערכת חסר של נכסים. נקבע כי ההסכם של הורוביץ עם החייב היה הסכם הלוואה במסווה של מכירה כדי לעקוף את מגבלות הריבית. בית המשפט מצא כי זכויותיו של החייב באולם הוחזקו בנאמנות על ידי מחלוף ונמכרו למשיבים במחיר מוערך בחסר, בידיעת הנאמנות. בנוסף, הוכח כי החוב להורוביץ נפרע בחלקו באמצעות מכירת מחצית הזכויות באולם ותשלומים נוספים ששילם החייב. נמצא כי המשיבים, לרבות ממחה זכויותיו של הורוביץ, פעלו בחוסר תום לב בביצוע מכירת הדירה מבלי לגלות לבית המשפט מידע חיוני. כתוצאה מכך בוטלה מכירת הדירה והיא חויבה לעבור לנאמן. בית המשפט אף קבע את שווי הזכויות באולם, קבע כי הוא עומד על 260,000 דולר, וקבע כי המשיבים אינם זכאים לדמי שכירות בגין תקופת המחלוקת. המשיבים חויבו ביחד ולחוד בהוצאות ניהול תיק ההוצאה לפועל. כמו כן, בית המשפט הורה לנאמן לקבוע את סכום החוב הסופי, תוך ניכוי החזרים בסך 351,000 דולר ששילם החייב. לבסוף חויבו המשיבים, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות בסך 30,000 ₪.