ע"א 2792/13

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור בדבר השימוש שעשו המשיבים בתואר "פרופסור" במרפאת השיניים שלהם. השופט קובע כי השימוש שעשו המשיבים בתואר זה אינו חוקי לפי סעיף 36 לפקודה, שמטרתו להגן על האינטרס הציבורי ולהבטיח מידע מדויק על השכלתם והכשרתם של אנשי מקצוע רפואיים. הסעיף אוסר על רופאי שיניים לאמץ כינויים או תארים המרמזים על מעמד מקצועי או כישורים מעבר למה שיש להם בפועל. לטענת השופטת, הציבור תופס את התואר "פרופסור" כמעיד על שיפור המעמד המקצועי והמומחיות, המקנים לו יתרונות כלכליים בתחום הרפואי. לכן, הוא נחשב לכינוי הדורש אישור ממנכ"ל משרד הבריאות. בנוסף, השופט מוצא כי תקנה 2(1)(ח) לתקנות רופאי השיניים, המסדירה את השימוש בתואר "פרופסור לרפואת שיניים" בפרסומות, אינה מכשירה את השימוש של המשיבים בתואר במקרה זה. התקנה כפופה לפקודה, ודרישותיה, לרבות מסירת פרטים נוספים, אינן מתקיימות. באשר למשיבים 3 ו-4, בית החולים המנהל את המרפאה, הערעור נדחה מאחר שאין יריבות או משמעות אופרטיבית בצו המניעה המבוקש נגדם. העותר חויב לשאת בהוצאות המשיבים 3 ו-4, ואילו המשיבים 1 ו-2 לא יחויבו, חרף קבלת הערעור בעניינם, בשל לשונו וטיעוניו של המערער. ההחלטה מבטלת את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין המשיבים 1 ו-2 ונותנת צו מניעה האוסר עליהם להשתמש בתואר "פרופסור" בקשר לעיסוקו של רופא השיניים המשיב ללא אישור משרד הבריאות.