בר"ע 60382-06-22

תקציר

בהחלטה משפטית זו בחן בית המשפט מקרה שעניינו בקשה למתן עדות באמצעות ייעוץ חזותי מחוץ לישראל, שבה העניק רשות ערעור חלקית. בית הדין הבהיר כי הסדרי העדות מחוץ לכותלי בית המשפט, לרבות באמצעות וידאו קונפרנס, אינם חוסים תחת צו בית הדין לעבודה המונע הגשת ערעורים מסוימים, ובכך מאפשר דיון בהליכים. ההחלטה מדגישה כי עניינים פרוצדורליים אלה מצויים בשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי, ובתי המשפט לערעורים נמנעים בדרך כלל מהתערבות. על פי תקנה 129(2) ותקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, ניתן לתת היתר לעדות חזותית אם קשה לעד להיות נוכח פנים אל פנים, העדות קריטית ואין חסמים משפטיים במדינתו של העד. המבקש הדגיש את מצוקותיו, לרבות הקושי לנסוע לישראל בשל מחויבויות משפחתיות והיותו המפרנס היחיד, אך לא הגיש תצהיר התומך בטענות אלה לבית המשפט המחוזי, והגיש אותו רק בשלב הערעור. יש לציין כי נפל פער בתושבותו המוצהרת של המבקש, תוך אזכור הרפובליקה הדומיניקנית במסמך אחד וארצות הברית במסמך אחר, ללא הבהרה לגבי העמדה המשפטית ביחס לעדות וידאו באזורים אלה. למרות פער זה, בית המשפט זיהה מגמה של הקלה על דיונים באמצעות ועידה חזותית בשל התקדמות הטכנולוגיה ויעילות כלכלית. משכך, התיר בית המשפט למבקש להגיש מחדש את בקשתו בצירוף פרטים מקיפים ותצהיר תומך לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום לצורך דיון חוזר. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וכך הסתיים פסק הדין שניתן ב-25 באוגוסט 2022, עליו חתמו השופטים לאה גליקסמן, סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק, יחד עם נציגי הציבור חיה שחר ודורון קמפלר.