ת"א 17616/00

תקציר

בית המשפט מקבל את חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט, לפיה לנתבע לא נגרם נזק עקב טעות התובע בסיווג. הנחת המומחה, לפיה המחיר נקבע על בסיס מחירי המתחרים בשוק, היא הגיונית ונתמכת בדברי הנתבע עצמו. מומחה בית המשפט הגיע למסקנה כי לא הייתה אפשרות להעלות את המחיר, ומסקנה זו נתמכת גם בהתנהלותה בפועל של הנתבעת – הם לא העלו את המחיר לאחר גילוי הטעות ורק העלו אותו ב-4% עבור מודל 2000. עדויות עדי הנתבעת, לרבות המשנה למנכ"ל מר משה נגל וסמנכ"ל הכספים מר צבי גור, תומכות במסקנת המומחה. בית המשפט מעדיף חוות דעת זו על פני חוות דעתו של רו"ח יוכמן, שלא לקחה בחשבון את החלטותיה השיווקיות של הנתבעת. בית המשפט מקבל גם את טענת התובעת כי הנתבעת ידעה על חיובי המכס לאורך כל הדרך וסוגיית תעודות המקור אינה רלוונטית. מאחר והנתבע לא שילם את דמי המכס, אשר שולמו על ידי התובע, נדרש הנתבע להשיב לתובע את הסכום הנתבע. התביעה שכנגד נגד התובע והדר נדחית. תביעת התובע לסכום הפרשי ההצמדה והריבית, אותם שילמה הנתבעת באופן עצמאי לרשויות המכס, מתקבלת אף היא, שכן הנתבעת קיזזה סכום זה מחיוביה השוטפים כלפי התובעת. באשר לתביעת התובע כנגד חברת הביטוח, קובע בית המשפט כי החברה הייתה צריכה לנהל את ההליך המשפטי. פוליסת הביטוח מכסה את הפעילות העסקית של התובע, לרבות סיווג המכס, והטעות בסיווג מכוסה על ידי הפוליסה. טענות חברת הביטוח כי האירוע אינו מכוסה בפוליסה אינן מתקבלות. מאחר שהתובעת נאלצה לנהל את השימוע בעצמה, תביעתה להוצאות משפט סבירות כנגד חברת הביטוח נדחית. חברת הביטוח תישא בהפרש שבין הוצאות משפט סבירות לבין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין שנפסקו לתובעת בתביעתה נגד הנתבע. תביעת התובע כנגד הנתבע נדחית במלואה. הנתבע ישלם לתובע את מלוא סכום התביעה, וכן הפרשי ריבית והצמדה בגין אי תשלום מכס במועד. הם יכסו גם את הוצאות התובע לקבלת התביעה העיקרית ודחיית התביעה שכנגד, לרבות שכר טרחת עורך דין. הנתבע ישלם גם את הוצאות המומחה מטעם בית המשפט והמומחה מטעם הנתבע הראשון.