ת"פ 48938-01-15

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשים בשני תיקים נפרדים נגד הנאשם. המקרה הראשון עוסק בפגיעה ברכוש, חדירה לפרטיות ותחושת חוסר ביטחון הנובעת מחלקו של הנאשם בתכנון וביצוע פעולת פריצה. נסיבות ביצוע העבירה, לרבות תכנון מוקדם ותפקידו המשמעותי של הנאשם, נלקחות בחשבון בקביעת טווח הענישה ההולם, הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר. טווח זה מושפע גם מהערכים החברתיים הנפגעים וממדיניות הענישה הרווחת. במקרה השני הורשע הנאשם בהחזקת כמות משמעותית של אל-אס-די, סם מסוכן. בית המשפט בוחן את חומרת הסם ומסוכנותו, את הכמות הכרוכה בו ואת הבנתו של הנאשם את מעשיו. מדיניות הענישה הרווחת בעבירות סמים היא מחמירה, במטרה למגר את מגפת הסמים החברתית. טווח הענישה בגין עבירה זו נקבע בין 10 ל-30 חודשי מאסר. בשקלול שני המקרים, השופט מביא בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם, את הצורך בהרתעה ואת נסיבותיו האישיות, לרבות פוטנציאל השיקום. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם 14 חודשי מאסר בגין תיק הסמים ו-12 חודשי מאסר בגין תיק הפריצה, כאשר העונשים ריצו בחלקם במקביל. העונש המצטבר בשני המקרים נקבע על 20 חודשי מאסר. השופט מטיל גם 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 5,000 שקל. הנאשם נדרש להתחיל לרצות את עונשו ביום 31.8.2016, ונקבעים תנאים שונים בנוגע להופעתו ולאפשרות שחרורו המוקדם. בנוסף, רשויות שב"ס מתבקשות להקל על הנאשם גישה לתוכנית שיקום מתאימה במהלך מאסרו. לנאשם יש זכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון תוך 45 יום.