בש"א 2122/07

תקציר

השופט שקל היטב את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים ואת הפסיקה הרלוונטית לפני קבלת החלטה. הם החליטו כי יש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה. ראשית, טענת השיהוי שהוצגה מטעם המועצה אינה מתקבלת, שכן פעולותיו של המבקש לקראת הדיון בבית המשפט, לרבות מכתב ושאלות הבהרה, היו סבירות ובמועד. עם זאת, המבקש לא הצדיק די הצורך בהתערבות בית המשפט באשר לתשתית עניינו. המבקש טען כי יש לבחון מחדש את שיטת הניקוד במכרז, שכללה מדדי איכות (40%) ומחיר (60%). גם השופטת הפריכה טענה זו, ולא מצאה כל ראיה שתתמוך בטענת המבקש כי רכיב המחיר "נוטרל". בנוסף, השופט מצא את טיעוני המועצה בעד מדדי האיכות ושיטת הניקוד סבירים, תוך שימת דגש על ייחודן של המועצות האזוריות ועל הלגיטימיות של הענקת ניסיון וותק בהליך הגבייה. השופט הדגיש כי תפקידו של בית המשפט אינו להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של הרשות אלא לבחון את חוקיות ההחלטה וסבירותה. מאחר שמדדי האיכות ושיטת הניקוד שקבעה המועצה נמצאו סבירים, נדחתה הבקשה לסעד זמני. הוראת השעה שניתנה קודם לכן בוטלה, בעיכוב לתוקף עד ליום ראשון, 19.8.07, והוצאות הדיון ייקבעו בתום התיק העיקרי.