ת"א 1312/04

תקציר

בסכסוך על עסקת מקרקעין בין תובע לנתבע, השאלה שנותרה להכרעה היא מי אחראי לתשלום היטל ההשבחה. לטענת התובעת, על פי הסכם המכר וחוק התכנון והבניה, על הנתבעת לשלם אותו. עם זאת, הנתבע טוען כי כוונת הצדדים הייתה שהתובע יישא בכל ההוצאות, וכי ההסכם הושג קודם לכן בעל פה, כאשר ההסכם בכתב הוא פורמלי בלבד. בית המשפט דוחה את טענותיו המקדמיות של הנתבע בדבר השתק עילה והתיישנות, שכן התביעה הנוכחית שונה מהותית מהתביעות הקטנות הקודמות, והתביעה מבוססת על התחייבות להעברת מקרקעין, שתקופת ההתיישנות שלה היא 15 שנה, מה שהופך אותה למועד. לגופו של עניין, בית המשפט מפרש את הסכם המכר וקובע כי הוא אינו מפרט מי הצדדים האחראים להיטל ההשבחה, ובכך דוחה את חוק התכנון והבניה, הקובע כי המוכר אחראי להיטל. בנוסף, בית המשפט דוחה את טענת הנאשמת לניצול, שכן היא לא הציגה ראיות לאנאלפביתיות או לנסיבות מיוחדות כלשהן. התנהלות הנתבע לאורך כל ההליך ואופיו הסטנדרטי של ההסכם תומכים אף הם בעמדת התובע. לפיכך, בית המשפט קובע כי הנתבע אחראי לתשלום היטל ההשבחה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ופוסק לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.