ע"ע 541/09

תקציר

תיק הערעור נסוב סביב מעמדם של עובדי יחידות הסמך וזכויותיהם לפדות ימי מחלה עם פרישתם, כפי שהותוו בנוסח המוצע מינואר 1991. בית המשפט מגיע למסקנה כי עובדים אלה, אף שהם מוגדרים כעובדי מדינה, הם בעלי תפקיד ייחודי השונה מאנשי צבא קבע. הנוסחה, שנועדה לשפר את תנאיהם, הייתה "עסקת חבילה" בת שני חלקים, שהייתה בעייתית מבחינה משפטית בשל סתירתה להסכם קיבוצי ולהיגיון תקציבי. לפיכך, ספק אם הניסיונות לבסס טובת הנאה התגבשו לזכות משפטית, שכן הנוסחה לא הייתה ישימה. גם אם התגבשה זכות, מצדיק בית המשפט את ביטולה על ידי המדינה מחמת טעות יסודית או כלל ההפטרה, תוך הדגשת חובת המדינה לפעול במסגרת סמכותה ולתקן חריגות בתשלומים. התנהלות המדינה נחשבת חוקית, ותיקונה המהיר של הטעות זוכה לשבחים. יתר על כן, השיהוי הממושך בתגובת העובדים שולל כל הצדקה לפיצוי. בית המשפט אמנם מאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי, אך מציין את חובת המדינה להקים ועדה שתקבע את מעמדם המשפטי של עובדי השירות. עם זאת, בית המשפט מכריע נגד המערערים ומבטל את ההוצאות שנפסקו להם על ידי בית המשפט המחוזי, בהתחשב בעמימות ובחוסר הארגון של המערערים. לפסק דינו של השופט רבינוביץ' מצטרפים הנשיא אדלר, השופט איטח ומר בנימיני, נציג המעסיקים, ואילו מר חבשוש, נציג הציבור, חולק על כך.