ע"א 73/53

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על ביצוע חוזה למכירת דירה בבית משותף. הקונה, זילברשטיין, תבע את המוכרים, פלק ואשתו, על ביצוע ספציפי של החוזה לאחר שפלק חזר בו מהעסקה ודרש עוד כסף. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו של זילברשטיין לביצוע ספציפי, והוביל אותו לערער על ההחלטה. בית הדין לערעורים קיבל את הערעור והורה לקיים את החוזה בעין. בית המשפט קבע כי ההפרה המוקדמת של המוכרים העניקה לזילברשטיין את הזכות לבחור בין סיום החוזה לבין חתירה לביצוע ספציפי, והוא בחר באפשרות השנייה. בית המשפט קבע כי תנאי החוזה היו ודאיים דיים כדי לאפשר ביצוע ספציפי, וכי זכותו של זילברשטיין בדירה, שנרכשה באמצעות החוזה, קודמת לאינטרס ההוגן של רוכש אחר, גם אם האחרון רכש את הדירה בתום לב. יתר על כן, בית המשפט מצא כי חוסר יכולתם של המוכרים למסור את החזקה עקב המכירה השנייה אינו מצדיק שלילת ביצוע ספציפי, שכן ניתן להורות גם לקונה השני לפנות את הדירה. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת הרוכש השני כי ביצוע ספציפי יגרום לו לקשיים מיותרים, וציין כי גם זילברשטיין נקלע לקשיים וכי הרוכש השני פעל תוך סיכון צפוי. החלטת הרוב החזירה את התיק לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים בהתאם לפסק הדין, בעוד ששופט חולק היה דוחה את התביעה לביצוע ספציפי, וקובע כי יש לתעדף את זכויותיו של הרוכש השני לאחר בירור עובדתי.