ת"א 54456-03-18

תקציר

בית המשפט קבע כי משה עשה עוול לעמרי בכך שהשמיץ אותו באמצעות סדרת מסרונים שנשלחו לחברי קבוצת וואטסאפ. המסרים, שלא הוכחו כנכונים, ייחסו לעמרי ביצוע מעשים פליליים לרבות גניבה, מרמה ומעילה בכספי ציבור, וכללו דברי גידוף והשפלה. משה לא הביא כל ראיה שתתמוך בטענותיו ולא התנצל על דבריו. בית המשפט קבע כי ההודעות מהוות לשון הרע על פי החוק וכי למשה לא הייתה חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסמן. כמו כן, נמצא כי משה לא פעל בתום לב וכי כוונתו הייתה לפגוע בעמרי. באשר לטענתו הנגדית של עמרי, בית המשפט מצא כי הוא גם עשה עוול למשה במסרון אחד, תוך רמיזה לשחיתותו של משה. עם זאת, חומרת המסר של עמרי נחשבה פחותה מחומרת מסריו של משה. משה חויב לשלם לעמרי פיצויים בסך 100,000 ש"ח וכן להשיב לעמרי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ש"ח.