סע"ש 54446-07-20

תקציר

התובעת, גננת בהריון, טענה כי הנתבעת, משרד החינוך, הפסיקה שלא כדין את העסקתה והתמחותה מבלי לקיים שימוע, וביקשה סעד הצהרתי, פיצוי כספי בגין הפרת חוק עבודת נשים, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ופיצוי בגין עוגמת נפש. בית המשפט מצא כי התובעת התפטרה מתפקידה כמנהלת הגן על דעת עצמה וכי משרד החינוך פעל כדין בכל הנוגע להתמחותה ובהתאם לנהלים שנקבעו. לפיכך, התובעת לא הייתה זכאית לכל סעד הצהרתי או פיצוי כספי לפי חוק עבודת נשים או חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. כמו כן, בית המשפט מצא כי מאחר שהתובעת התפטרה, משרד החינוך לא היה חייב לקיים שימוע, וגם טענת עוגמת הנפש של התובעת לא צלחה, שכן בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות פיצוי כזה. תביעתה של התובעת נדחתה, והיא חויבה בהוצאות משרד החינוך ובשכר טרחת עורך דין.