ת"א 40452-11-10

תקציר

התובע, מר קנגיל גרגורי, עבר ניתוח להחלפת מפרק הירך בבית החולים ברזילי. הניתוח לא הצליח והוביל לסיבוכים נוספים, ביניהם נזק עצבי קבוע, שבר בעצם הירך ופקקת ורידי. מר גרגורי תבע את בית החולים על רשלנות רפואית, בטענה שהסיבוכים נבעו מכך שבית החולים לא עמד בסטנדרט הטיפול הנדרש. בית המשפט בחן חוות דעת של מומחים רפואיים המייצגים את שני הצדדים. המומחה מטעם התובעת, פרופ' מנדס, טען כי רשלנות הצוות הרפואי במהלך הניתוח גרמה לנזק עצבי וכי הצוות כשל באבחון וטיפול לאחר מכן. עוד טען פרופ' מנדס כי טעות כירורגית גרמה לפגם בעצם הירך שהוביל לשבר בו. בנוסף, טען פרופ' מנדס כי חסרות בדיקות מעקב וטיפולים, כולל מניעת פקקת ורידי. מנגד, המומחה מטעם הנתבעת, ד"ר שטיינברג, חלק על טענות אלה וטען כי הנזק העצבי והפקקת הוורידית לא נגרמו כתוצאה מרשלנות ניתוחית. ד"ר שטיינברג טען כי הסיבוכים נבעו ממצבו המוקדם של מר גרגורי וממחלות ניווניות. לאחר ששקל את חוות דעת המומחים ואת החקירות הנגדיות, מצא בית המשפט את טענות התובע משכנעות יותר. ההגנה לא הצליחה להפריך במידה מספקת את חוות הדעת של פרופ' מנדס, שהייתה יסודית והתבססה על קביעות מקצועיות. בית המשפט קיבל את ממצאיו של פרופ' מנדס לפיהם רשלנות הצוות הרפואי במהלך הניתוח ולאחריו גרמה לסיבוכים. עם זאת, בית המשפט ציין כי הקשר הסיבתי בין הנזק לכלי הדם לבין התנהלות הנתבע לא הוכח במלואו. לא היה בטוח אם מתן בזמן של קלקסן, מדלל דם, יכול היה למנוע את פקקת הוורידים, במיוחד בהתחשב בדליות הקיימות של מר גרגורי. למרות חוסר ודאות זה, בית המשפט הטיל על בית החולים הנתבע אחריות לרשלנות. פסק הדין פסק למר גרגורי פיצויים בסך כולל של 495,000 ₪, מתוכם 200,000 ₪ בגין כאב וסבל, 25,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות וניידות ו-270,000 ₪ עבור סיוע מאחרים. כמו כן הורה בית המשפט לנתבע לכסות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 23.4% מהפיצויים שנפסקו.