בש"א 2734/04

תקציר

פסק הדין סובב סביב שני טיעונים מרכזיים. ראשית, האם המשיבים, שקיבלו מניות מהחייב, נתנו תמורה מספקת לפי סעיף 96(ג)(2) לפקודת פשיטת הרגל כדי לתת תוקף לעסקה. שנית, האם היה מקום להרים את מסך ההתאגדות ולייחס את נכסי החברות המשיבות לחייב. השופט מגיע למסקנה כי חובות המשיבים לפירעון חובותיו המהותיים של החייב, יחד עם חובות החברה, מהווים תמורה בעלת ערך לפי סעיף 96(ג)(2). לפיכך, העברת המניות אינה נחשבת כהענקה בטלה כנגד הנאמן. עם זאת, השופט קובע כי העברת ציוד מהחייב לחברה היא אכן מענק בטל, שכן המשיבים לא סיפקו כל הסבר משכנע להעברה. ציוד זה נמצא כעת בידי הנאמן וניתן לעקל אותו ולמכורו. באשר לבקשה להרמת מסך ההתאגדות, מדגישה השופטת כי מדובר בצעד חריג ויש ליישמו רק במקרים נדירים. במקרה זה, השופט מוצא כי אין הצדקה להרמת מסך, שכן לא התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 6 לחוק החברות. השופטת מציינת כי לחייב לא הייתה כל מעורבות עם החברות המשיבות, ובפרט עם חברת י. כריית בזלת, ואין די בעצם השיוך המשפחתי והחפיפה בין העובדים כדי להצדיק הרמת מסך התאגדות. בנוסף, נכסים מסוימים, כמו רישיון קבלן, אינם ניתנים לייחוס לחייב מכיוון שהם אינם סחירים ואישיים לבעלים. כתוצאה מכך, השופט מחליט כי רק הציוד שצוין וחיבור החשמל יוחזרו לחייב, ויהפכו לחלק מהעיזבון המוקנה לנאמן. פסק הדין אינו משפיע על זכויות שעבוד כלשהן שעשויות להיות לבנק הפועלים. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים ומיום 18.5.05.