ע"פ 344/88

תקציר

המערערים, זוג נשוי, הורשעו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעבירות של חשד לגניבת רכוש וגניבה ממעסיק. הבעל הורשע גם בשלושה סעיפים של גניבה, ואילו האישה הורשעה בשיבוש הליכי משפט ובהפרעה לשוטר. הם ערערו על ההרשעה, ולחילופין על גובה הקנס ועל צו החילוט. בית המשפט העליון אישר את ההרשעה ואת גזר הדין, למעט כמה יהלומים שנמצאו מקורם בהליכים משפטיים. היהלומים המדוברים זוכו מאשמת גניבה. בית המשפט העליון פסק גם בעניין צו החילוט בנוגע למוצגים שהוצגו במהלך המשפט. בית המשפט קבע כי כוונת הסעיפים הרלוונטיים בחוק העונשין ובפקודת סדר הדין הפלילי לא הייתה עונשית, אלא להבטיח את החזרת החפצים המוצגים לבעליהם. החפצים יישארו בידי המשטרה עד 1 בינואר 1991, כדי לאפשר לבעלים לבוא ולתבוע אותם. אם לא יבואו בעלים, החפצים יחולטו. מצופה מהמשטרה לעשות מאמץ לפרסם את הימצאותם של המוצגים שלא נדרשו. החלטת בית המשפט המחוזי אושרה אפוא ברובה, למעט שני חריגים אלה לעניין צו החילוט.