עת"מ 48650-01-20

תקציר

פסק הדין הנדון הוא ביחס לעתירה בעניין הליך קבלת החלטות של ועדת חריגים להחלפת רכב של נכה. העותר טען כי נפלו פגמים בהרכב הוועדה וכי נשללה מהם הזכות לשימוע. בית המשפט מצא כי אכן נפל פגם בהרכב הוועדה, אך מאחר שפג תוקפו של הוראת השעה הרלוונטית והעותר אינו מבקש דיון חוזר, בית המשפט לא פסק בעניין זה. עם זאת, בית המשפט מצא כי נפגעה זכותו של העותר לשימוע. ועדת חריגים קיבלה חוות דעת משני מהנדסים באשר להתאמתם של כלי רכב שונים לעותרת. המהנדס אפרים המליץ על רכב יקר יותר, שבית המשפט מצא כי אינו מוצדק על פי צרכי העותר. יתר על כן, בית המשפט מצא כי גם החלטת הוועדה לאשר רכב שונה מזה עליו המליץ המהנדס אפרים, שברולט אקוויס, נפלה בחסר. זאת, בשל התייחסותו של המהנדס נצר להתנגדויותיו של המהנדס אפרים במהלך הדיון בוועדה, עליהן לא הספיק אפרים להגיב. בית המשפט דחה גם את חוות הדעת המשלימה שהגיש המהנדס אפרים לאחר החלטת הוועדה, שסתרה את חוות דעתו המקורית. חוות הדעת המשלימה לא הוצגה בפני הוועדה ונמצאה מיותרת. גם הסבריו של המהנדס נצר לגבי שדה הראייה התקבלו על ידי בית המשפט. לסיכום, בית המשפט פסק לטובת העתירה, וקבע כי שברולט אקוויס הוא הרכב המתאים לעותרת. המשיב חויב בהוצאות העותר ובשכר טרחת עורך דינו, אשר נקבעו על סך של 12,000 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 11.2.2021.