בג"צ 2654/24

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ניתנה החלטה בדיון בנוגע לעתירות המבקשות צו על-תנאי, הנוגעות לאיחוד וחלוקה של קרקעות במסגרת תוכנית תשתית לאומית (תת"ל 65א'). ההחלטה מתייחסת לשלוש עתירות (בג"ץ 2654/24, 2775/24, 2843/24) שהובאו בפני כבוד הנשיא יצחק עמית, כבוד השופט יחיאל כשר, וכבוד השופטת רות רונן. **הרקע והסוגיה המשפטית:** העותרים, הכוללים בעלי קרקעות שונים (בוסתן רימונים בע"מ, דוד דקל, חברת צבי כהן נדל"ן בע"מ ואחרים), מתנגדים להכללת קרקעותיהם בתחום של איחוד וחלוקה במסגרת תת"ל 65א', המהווה פרויקט תשתית לאומית של רכבת ישראל. לטענתם, הכללתם נועדה למטרות פיצוי בלבד, ואינה משרתת צרכים תכנוניים של המתחם. המשיבים, הכוללים את הוועדה הארצית לתכנון ובניה תשתיות לאומיות, רכבת ישראל, המדינה, וגופים ממשלתיים נוספים, סבורים כי במקרים של תשתיות לאומיות, אין קשר תכנוני מובהק בין השימוש במקרקעין לבין מתחם האיחוד והחלוקה, ולכן קיימת מניעה עקרונית לבצע איחוד וחלוקה בתשתיות לאומיות. מנגד, הם טוענים שלא היה מקום לקבוע בתת"ל 65א' הוראות לשימור זכויות או ייעוד נדחה, שמטרתן לאפשר איחוד וחלוקה במתחם 27. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסיקה:** 1. **מטרת מנגנון האיחוד והחלוקה:** בית המשפט העליון, הן בפסק דין בן משה והן בפסק דין כרמלי, קבע כי מנגנון האיחוד והחלוקה נועד לאפשר ולהקל על ביצוע תכנון של חטיבת קרקע לייעודים שהוגדרו, ואין לעשות בו שימוש למטרות פיצוי גרידא. ההחלטה על הכללת חלקות בתחום האיחוד והחלוקה חייבת להיות מעוגנת בצרכי התכנון של המתחם, ולא בשיקולים חיצוניים זרים. שימוש במנגנון זה למטרות פיצוי בלבד עלול להיחשב כשיקול זר ופסול. 2. **יישום עקרונות האיחוד והחלוקה בתשתיות לאומיות:** בניגוד לעמדת משיבי הממשלה, בית המשפט אינו סבור כי קיימת מניעה עקרונית לבחון את מנגנון האיחוד והחלוקה בתשתיות לאומיות. הוא מבהיר כי יש לבדוק כל מקרה לגופו, וגם במקרה של תשתית לאומית, יש לבחון האם קיימת עדיפות תכנונית להפעלת המנגנון, או האם הוא מקדם את מטרות התשתית בדרך מיטבית. אם כן, הרי שאין מדובר בפיצוי בלבד, אלא בשימוש מוצדק על בסיס שיקולי תכנון. 3. **הוראה אופרטיבית וחידוש:** בית המשפט מורה על הבאת הסוגיה של תיקון תת"ל 65א', על ידי הוספת הוראות בעניין שימור זכויות וייעוד נדחה, לדיון בפני ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובניה. ההחלטה מחייבת את הוועדה לבחון את הנושא תוך 60 יום, על בסיס שיקולי תכנון וקידום יעדי התוכנית, וברוח הבהרת הפסיקה בנוגע לעקרונות האיחוד והחלוקה. **הבהרות חשובות:** * ההחלטה **אינה מבטלת את תת"ל 65א'**, אינה משעה את תוקפה, ואינה מעכבת את המשך ביצוע העבודות ותפיסת החזקה במקרקעין על ידי רכבת ישראל. * בית המשפט **אינו נוקט עמדה** בשאלה איזו החלטה ראוי שתתקבל על ידי ועדת המשנה. * הצדדים נדרשים לעדכן את תיק בית המשפט עד ליום 15.3.2026. **משמעות ההחלטה:** החלטה זו מדגישה את הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון לפיה מנגנון האיחוד והחלוקה הוא כלי תכנוני במהותו, המיועד לשרת את יעדי התכנון, ולא כלי לפיצוי בעלי קרקעות. החידוש המשמעותי כאן הוא ביישום עקרון זה גם להקשר של תשתיות לאומיות, תוך פתיחת פתח לבחינה פרטנית של צרכים תכנוניים שעשויים להצדיק שימוש במנגנון גם במקרים כאלה. הדבר מחייב את מוסדות התכנון לבצע בדיקה מעמיקה של הקשר התכנוני בין הכללת הקרקעות במתחם האיחוד והחלוקה לבין מטרות התשתית הלאומית, ולא להסתפק בפרקטיקות קיימות או בעמדות מקדמיות.