בש"פ 606/24

תקציר

בית המשפט דחה את ערעורו של המערער ונעתר לבקשת המדינה להאריך את מעצרו, בכפוף לתנאים לשחרור עתידי אפשרי במעצר חלופי. הערר נדון לצד הבקשה להארכת מעצר, שתיהן נבחנו באופן עצמאי. הוזכרה הוראת סעיף 52(א) לחוק המעצרים, המאפשר עיון חוזר בהחלטות מעצר אם מתגלות עובדות חדשות, נסיבות משתנות או חלף זמן ניכר. המערער טען כי חלוף הזמן ומצבו הנפשי המידרדר מצדיקים בחינה מחודשת. בעוד שהשלמת עדותה של הקטינה מפחיתה את הסיכון לשיבוש הליכי משפט, עדיין קיימים חששות בשל אישומים נוספים, השפעתה של המערערת על הקטינה והצורך שלה בהגנה. מצבו הנפשי של המערער הוערך, כאשר הדיווחים הצביעו על דיכאון תגובתי, אך לא הצדיקו חלופת מעצר בשל סיכון פוטנציאלי לחזרה מינית והיעדר השגחה מספקת של הוריו. בבואו לדון בבקשה להארכת מעצר, איזן בית המשפט בין זכותו של המערער לחירות לבין שלום הציבור וטוהר המידות במשפט, בהתחשב בחומרת האישומים ובמסוכנות הסטטוטורית. למרות שמעצר ממושך היווה פקטור, המשך ההליכים הושפע מאירועים חיצוניים ומשינויים בייצוג המשפטי. מסוכנותו הנטענת של המערער חייבה את המשך מעצרו, תוך המשך החשש לפגיעה קלה ושיבוש. טובתה של הקטינה נותרה בראש סדר העדיפויות, ומצבה הפגיע הנוכחי משפיע על ההחלטה להאריך את מעצרה. בהתחשב בשיקולים אלה, הסכים בית המשפט להאריך את המעצר ב-90 יום החל מיום 10.2.2024, תוך בקשת תסקיר משלים לבחינת חלופות מעצר, בהתחשב בהתפתחויות עתידיות הן בתנאיו של המערער והן בתנאיו של הקטין.