תפ"ח 42980-08-18

תקציר

הכרעת הדין דנה ברצח שאירע בשנת 2017 בקריית אתא, בו הורשעו הנאשמים ראובן, עוז ורועי דדון ברצח אביעד בן סימון. בית המשפט מצא את ראיות התביעה מוצקות, כולל עדויות עדים, צילומי אבטחה וראיות פורנזיות. בית המשפט דחה את האליבי של הנאשמים ואישר את נוכחותם בזירת הפשע באמצעות ניתוח מקיף של צילומי אבטחה. ראיות פורנזיות, כגון שאריות ירי וכתמי דם, הפליל עוד יותר את הנאשמים. בית המשפט בחן את תנועותיהם של המנוח, החשודים וכלי הרכב המעורבים באמצעות הערכת עדויות עדים וצילומי אבטחה. היא זיהתה את כלי הרכב של החשודים והפריכה את טענותיהם, ומצאה אותם אשמים ברצח מעבר לכל ספק סביר. בעוד שבית המשפט הטיל ספק בוודאות של חלק מזיהויי העדים, הוא קבע שאחרים אמינים, תוך שימוש בצילומי אבטחה ובעדויות של עדים כדי לאשש את ציר הזמן של התביעה. הנאשמים זוהו כרוצחים בצילומי האבטחה, ובית המשפט זיהה אותם באופן עצמאי על סמך המראה הכללי שלהם, לבושם ומבנה גופם. פסק הדין התייחס גם לכשלי חקירה ולהגנה מפני טענות צדק, שבסופו של דבר הוכרעו. הנאשמים הורשעו ברצח בכוונה תחילה, עבירות נשק וניסיון רצח. ההגנה טענה כי התביעה לא שקלה רכב "חשוד" אפשרי אחר, אך בית המשפט דחה טענה זו ומצא את זיהוי רכב היונדאי של משפחת דדון אמין. סימני הזיהוי החיצוניים הייחודיים, לוחות הזמנים, המיקומים הגיאוגרפיים והעדויות תמכו במסקנה זו. הדבר הפריך את טענות הנאשמים בנוגע לנסיעתו של רועי הביתה וסיפק תמיכה משמעותית לטענת התביעה. למרות שנקט משנה זהירות, בית המשפט לא יכול היה לזהות בוודאות את הנאשמים כרוצחים אך ורק על סמך זהותם העצמית בבית המשפט. עם זאת, מבצעי סרטון הרצח הציגו קווי דמיון לנאשמים, ובית המשפט לא מצא ראיות הסותרות אפשרות זו. השופטים ציינו את התרשמותם הישירה מגרסאות הנאשמים המופרכות לאירועים ואת עדויותיהם הכוזבות. הוחלט פה אחד להרשיע את הנאשמים ברצח בכוונה תחילה, עבירות נשק וניסיון רצח. השופט ש' מנדלבום הדגיש את התנהגות הנאשמים, את גרסתם המופרכת לאירועים ואת חוסר אמינותם. בית המשפט המחוזי בחיפה נתן את פסק הדין וסיכם את המשפט הממושך.