ת"א 4612/02

תקציר

התובע, שעבד אצל הנתבעת מס' 2, נפגע בתאונה שאירעה עקב רשלנותה של הנתבעת מס' 2. הנתבעת מס' 1 הייתה חברה שסיפקה עובדים לנתבעת מס' 2 ולא נמצאה אחראית לתאונה. בית המשפט בחן מספר פוליסות ביטוח בהן החזיקו הנתבעים 1 ו-2 על מנת לקבוע איזו פוליסה תכסה את נזקי התובע. נמצא כי לנתבעת מס' 2 פוליסת אחריות מעבידים ושתי פוליסות אחריות כלפי צד ג', ואילו לנתבעת מס' 1 פוליסת אחריות כלפי צד ג' שכיסתה גם את הנתבעת מס' 2. בית הדין קבע, כי פוליסת אחריות המעבידים שהונפקה לנתבעת מס' 2 על ידי הנתבעת מס' 4 תקפה וישימה, שכן התובע נחשב לעובד של הנתבעת מס' 2. בנוסף, שתי פוליסות האחריות כלפי צד ג' יצרו מצב של כפל ביטוח, והמבטחים, הנתבעים 3 ו-4, היו אחראים לנזקי התובעת ביחד ולחוד. עוד קבע בית המשפט כי סעיף השיפוי בחוזה בין הנתבעים 1 ו-2 אינו חל על התאונה, ולפיכך הנתבעת מס' 1 לא הייתה חייבת בשיפוי הנתבעת מס' 2. לבסוף, בית המשפט הבהיר כי המבטחים יישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם בהתאם ליחס בין סכומי הביטוח הנקובים בפוליסות.