ת"פ 30639-12-15

תקציר

הכרעת הדין דנה בטענות שהעלו נאשמים 2 ו-3 בנוגע לקבילות הודעותיהם שנגבו במהלך חקירת מעורבותם לכאורה בעבירות הקשורות לעסקיהם בשדה הגז. הנאשמים טענו כי זכויותיהם החוקתיות נפגעו, שכן האזהרות שניתנו להם בתחילת חקירתם היו כלליות ולא פירטו את מהות העבירות המיוחסות להם. נאשם 2 העלה טענות נוספות הנוגעות להודעותיו מיום 8.12.02 ומיום 20.12.09, לפיהן נפלו בהן פגם בשל בריאותו הלקויה במהלך החקירות ובקשותיו להיוועץ בעורך דינו נדחו. בית המשפט בחן את הפסיקה בדבר הדרישות לאזהרה תקפה ומצא כי די באזהרות שניתנו לנאשמים, שכן הזכות לקבל הודעה על העבירות הספציפיות אינה זכות כשלעצמה אלא אמצעי למימוש הזכות מפני הפללה עצמית. בית המשפט התייחס גם לזכות להיוועץ בעורך דין, וקבע כי אמנם זכויות הנאשמים נפגעו בהקשר זה, אך הפגיעה אינה עולה לרמה שתצדיק פסילת ההודעות. לגופו של עניין, ביחס לחקירתו של נאשם 2 ביום 8.12.08, מצא בית המשפט כי אי מתן אפשרות להתייעצות מיידית השפיע על משקלן של האמירות שנאמרו באותה חקירה, אך לא פסל אותן. בית המשפט הוסיף ודחה את טענות הנאשמים כי הודעותיהם לא נמסרו מרצון, בשל בעיות בריאותיות, וציין את היעדר כל עדות מצד הנאשמים בדבר השפעת מצבם הרפואי על יכולתם להבין את החקירות ולהגיב להן. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי הדברים שמסרו הנאשמים לא נגבו תוך הפרת זכויותיהם ולכן אין לפסול אותם כראיה.