ב"ל 54513-02-19

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהגיש עובד רשות שדות התעופה, אשר ביקש להכיר בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה. העובד טען כי הפגיעה נגרמה כתוצאה משני סוגי פעילויות עבודה: נהיגה בכלי רכב מבצעיים והעמסה/פריקה של משאות כבדים ממטוסים. באשר לטענה הראשונה, נהיגה ברכב מבצעי, מצא בית המשפט כי העובד לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו. העובד לא הציג מפרט טכני של כלי הרכב המדוברים, והעדות הצביעה על כך שלא סביר שהם יהיו ללא בולמי זעזועים, כפי שטען העובד. כמו כן, העובד לא הוכיח כי הוא נוהג בדרכים משובשות, שכן מרבית הדרכים בשדה התעופה היו סלולות, ותיאורו של העובד את המסלולים הללו כמשובשים נמצא בלתי מבוסס. גם טענת העובד כי הנהיגה גרמה לו לפגיעה בגבו לא הוזכרה בתביעתו הראשונית, מה שמעלה ספקות לגבי מהימנותה. עם זאת, בית הדין מצא לנכון בתביעתו השנייה של העובד, הנוגעת להעמסה ופריקה של משאות כבדים. העובד מסר עדות עקבית, הנתמכת בשאלון מעסיק, כי עסק בפעולות אלה לסירוגין במהלך משמרותיו, מספר פעמים ביום, כשהוא מתכופף ומרים משקלים כבדים של בין 20 ל-100 ק"ג. זה אושר גם על ידי נציג המעסיק. בית הדין קבע כי ניתן לבודד פעולות אלה משאר פעילויות העבודה של העובד ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות המבוצעות ברצף, המקיימות את התנאים למיקרוטראומה. משכך, החליט בית הדין למנות מומחה שיבחן את הקשר הסיבתי בין פגיעת הגב של העובד לבין תנאי עבודתו, שכן העובד סיפק תשתית עובדתית מספקת להיבט זה של תביעתו. המומחה יקבל פרטים מפורטים על עבודתו ופציעתו של העובד כדי לסייע בהערכתו. ההחלטה על מינוי מומחה תינתן בנפרד. פסק דין זה, שניתן בהעדר הצדדים, מסכם את הדיונים וההחלטות בנוגע לטענות העובד ואת נימוקי בית הדין להחלטותיו.