ע"פ 7160/10

תקציר

המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בשורה של עבירות, בהן זיוף, שימוש במסמכים מזויפים וקבלת רכוש בתואנות שווא, ונגזרו עליו 36 חודשי מאסר, קנס בסך 500,000 ₪ ופיצויים לנפגעי העבירה. הערעור מתייחס להרשעה ולגזר הדין. על פי כתב האישום, המערערת זייפה שני הסכמים, האחד לרכישת זכויות במקרקעין והשני למכירת זכויות אלה לצד שלישי, והציגה אותם כאמיתיים בפני רשם החברות, לצורך רישום שינוי בבעלות על הזכויות במקרקעין. תיק התביעה התבסס בעיקר על ראיות נסיבתיות. בית המשפט החוקר קיבל את גרסת התביעה והרשיע את המערער באישומים נגדו. עיקר הטענות בערעור נוגעות לממצאיו של בית משפט קמא בדבר מהימנות העדים ומשקלן של הראיות. הכרעת הדין עוסקת גם בטענת המערער כי מציאת המסמכים המזויפים בארכיון תיקי משרדו של עו"ד שורר ז"ל תומכת בגרסתו, לפיה הוליך שולל על ידי עורך הדין ואישה נוספת, וכי המסמכים זויפו על ידם ללא מעורבותו. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי מציאת המסמכים המזויפים בארכיון אינה תומכת בגרסתו של המערער, במיוחד לאור ראיות אחרות שהפריכו גרסה זו. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת כי מדובר בשתי נשים שונות בעלות שם זהה, ומצא כי האישה שנחקרה במשטרה ומסרה עדות מקדמית היא אותה אישה שחתימתה הופיעה על המסמכים המזויפים. בנוסף, קבע בית המשפט כי חוסר יכולתו של המערער להביא ראיות כלשהן לתמיכה בטענותיו, הסתירות בגרסתו וחוסר מהימנותו, מובילים למסקנה כי היה מעורב בזיוף המסמכים ועמד מאחורי המזימה כולה. באשר לעונש, קבע בית המשפט כי הוא ראוי ואינו חורג מחומרתו במידה המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור. המשנה לנשיאה מ' נאור והשופט א' רובינשטיין הסכימו עם דעתו של השופט ז' זילברטל. לפיכך, הערעור נדחה.