ת"א 6135-06-19

תקציר

המחלוקת נסובה סביב איחור במסירת דירה שנרכשה על ידי התובעים מהנתבעת, ט.ס.כ. אחזקות בע"מ, במסגרת פרויקט התחדשות עירונית. הדירה הייתה אמורה להימסר עד דצמבר 2018 אך הייתה מוכנה רק בדצמבר 2019. התובעים תבעו פיצוי בגין האיחור הקבוע בחוק המכר (דירות), ואילו הנתבעת טענה לפטורים בשל אירועים שאינם בשליטתה. בית המשפט בחן את משך השיהוי ואת סיבותיו, ומצא כי מועד המסירה החוזי אכן היה דצמבר 2018 והדירה נמסרה שנה לאחר מכן. נפסק כי על התובעים מוטל נטל ההוכחה למשך השיהוי, ואילו על הנתבע היה להצדיק את הנימוקים לכך. השופט ניתח בהרחבה את הוראות חוק המכר והסכם המכר, תוך שהוא מדגיש את כוונת המחוקק להגן על רוכשי הדירות ואת עקרון הוודאות החוזית. נפסק כי הנתבעת, כמוכרת, נשאה בסיכון לעיכובים ואינה יכולה להעביר את האשמה לקונים בגין אירועים שאינם בשליטתה ללא הוראות חוזיות ספציפיות או פטורים בחוק. בית המשפט הדגיש גם את חובתה של הנתבעת להודיע לרוכשים על כל עיכוב באופן מיידי ואת היעדר תום הלב בהתנהלות הנתבעת. בסופו של דבר, תביעת התובעים לפיצויים התקבלה במלואה. הנתבע חויב לשלם לתובעים סך של 109,500 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 27,275 ₪, שישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.