בש"פ 3791/92
החלטה עליון
תקציר
המבקש, שהואשם בשני סעיפים של מעשה סדום בנסיבות של אונס, שוחרר בתנאים מסוימים עד לסיום ההליכים נגדו. התנאים כללו שהייה בדירת דודו מסביב לשעון בנוכחות דודו או דודתו, ואי יציאה מהדירה בשום פנים ואופן. מספר ימים לאחר שחרורו מצאה בדיקה משטרתית את אמו של המבקש בדירה, מה שהוביל את המדינה לטעון כי הופרו תנאי השחרור ולבקש את מעצרו מחדש. בית משפט קמא נעתר לכך. עם זאת, בית המשפט העליון פסק לטובת המבקש, וציין כי המדינה לא ערערה לגופה של החלטת השחרור וכי הפגיעה אינה משמעותית דיה כדי להצדיק מעצר חוזר. בית המשפט הדגיש כי יש לשקול חלופות מעצר במידת האפשר, וכי ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעים מגבילים פחות. במקרה זה, בית המשפט הורה על שחרורו של המבקש בתנאים משתנים, לרבות הגבלת תנועתו לדירה מסוימת והעמדתו תחת פיקוחם של אנשים אמינים אחרים. פסק הדין גם קבע קווים מנחים לרשות השופטת בבואם לבחון חלופות מעצר, תוך הדגשת הצורך לבחון כל מקרה לגופו, לשקול אפשרויות מגבילות פחות ולהימנע מהצבת תנאים בלתי מציאותיים. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לשחרר את המבקש בהקדם האפשרי על סמך התנאים המתוקנים שהותוו בפסק הדין.
חקיקה מקושרת
בש"פ 3791/92 יצחק אוטמזגין נ' מדינת ישראל, עליון (5.8.1992)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.